אופי המדינה: עמדות הרשימות

בראשות הליכוד ובתמיכת הקואליציה שהוביל אושר ב-19 ביולי 2018 חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ברוב של 62 מול 55. החוק קובע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, מעגן את מעמד העברית ואת פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה זו הפעם הראשונה שאופי המדינה עוגן במסמך חוקתי בישראל.

מטרות מפלגת בנט 2026 הרשומות אצל רשם המפלגות כוללות הנהגת ישראל "ברוח חזון המייסדים" וביצור מעמדה "כמדינת מופת יהודית ודמוקרטית", תוך דגש על אחדות העם. מצע הרשימה מציג "ישראל אחת, סיפור ישראלי משותף", כתיבת חוקה על בסיס עקרונות מגילת העצמאות ומערכת חינוך ממלכתית אחת לכל הזרמים והאוכלוסיות.

המפלגה מגדירה את עצמה כמקדמת אג'נדה יהודית-ציונית ופועלת לחיזוק האופי היהודי של המדינה. במצע שלה נקבע כי ישראל היא מדינה יהודית "באופייה, בסמליה הלאומיים וערכיה המשפטיים" וכי עברית היא שפתה הרשמית היחידה, וכן מוצעת הקמת רשות לאומית לעידוד הגירה של מי שהמצע מגדיר אויבי המדינה. בממשלה ה-37 קיבלה המפלגה את משרד המורשת.

מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מגדיר את ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת הלאום של העם היהודי", מדבר על "קיבוע הרוב היהודי בישראל ושמירת הזהות היהודית" ועל מרחב ציבורי שיבטא את זהותה היהודית של המדינה. במקביל המצע מתחייב לשמור על הדמוקרטיה "תוך הגנה על זכויות האזרח ועל המיעוטים" ולעגן בחוק יסוד את עקרון השוויון בזכויות הפרט.

מצע "10 צעדים" מגדיר את היעד כמדינה "יהודית, דמוקרטית, עוצמתית, מתקדמת ובטוחה, ברוח מגילת העצמאות", ומציב קליטה של מיליון עולים בעשור ומיליון נוסף עד 2048, חידוש הברית עם יהדות התפוצות ו"הטמעת תכנים בנושא מסורת ישראל" בחינוך. בספטמבר 2026 קבעה המפלגה הכרה בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית כאחד התנאים לשותפות בממשלה בראשותה. לצד זאת המצע מתחייב לכבד את זכויות המיעוט ולשלב את כלל חלקי החברה בשוק העבודה ובשירות.

המצע קובע שהממשלה הבאה "תורכב אך ורק ממפלגות ציוניות" ותפעל לחזון של "מדינה יהודית, חזקה, דמוקרטית, מודרנית ושוויונית" לצד עידוד עלייה, וכי ירושלים היא "בירתה הנצחית של מדינת ישראל ושל העם היהודי בלבד". במקביל הוא תובע לתקן את חוק הלאום "ברוח מגילת העצמאות", ולהכיר בעולים לפי חוק השבות שאינם יהודים על פי ההלכה ומשרתים בצה"ל ומשלמים מיסים כ"חלק בלתי נפרד" מהמדינה ומהחברה הישראלית.

פרק "זהות יהודית" במצע מגדיר את ישראל כמדינה יהודית שהיא ביתו היחיד של העם היהודי, ומציב חקיקת חוק גיור ממלכתי תחת סמכות הרבנות הראשית, מחיקת "סעיף הנכד" מחוק השבות וביטול תיקון חוק הדרכונים. המצע מציג גם מתן סל עלייה מוגדל לעולים מהתפוצות.

ב-3 ביולי 2024 הייתה ש"ס בין הסיעות שהתנגדו להצעה להוסיף לחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי סעיף שלפיו המדינה תקיים "שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת ולאום". מצע המפלגה מעמיד במרכזו את קירוב הציבור המסורתי ליהדות ו"החזרת עטרה ליושנה", והיא מפעילה רשת חינוך תורנית משלה.

מצע הרשימה (1999) דורש שהגדרת "יהודי" תהיה "אך ורק לפי קביעת ההלכה" ותיקון חוק השבות בהתאם, וקובע שהחינוך היהודי "חייב להיות מבוסס על הקניית האמונה". שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה כפופות למועצות גדולי התורה שלהן.

מצע המילואימניקים דורש "ממשלה ציונית" שלא תסתמך על מפלגות לא ציוניות, חרדיות או ערביות, ומגדיר את "ייהוד הנגב והגליל" כמשימה לאומית. בין מטרותיה הרשומות של המפלגה: קידום ערכי הציונות, התיישבות וקליטת עלייה. מנגד, המצע מחייב שירות צבאי או אזרחי מכל אזרח, "חילונים ודתיים, יהודים וערבים", וכולל יצירת מסלולי שירות לאומי נוספים לחברה הערבית.

מסמך אבני היסוד של עמך ישראל מתאר מדינה "שזהותה ברורה: יהודית, ציונית וריבונית", שבה "היהדות מזמינה ולא כופה". המסמך מתחייב לחינוך לערכים יהודיים וציוניים, וקובע שלא יתוקצבו בתי ספר שמועברים בהם ערכים או תוכניות אנטי-ציוניים. לצד זאת הוא מדבר על "מחויבות מלאה" לביטחונם, לכבודם ולזכויותיהם של כלל האזרחים, ובמקום השני ברשימה שובץ יוסף חדאד, ערבי-נוצרי.

המפלגה מגדירה עצמה "ציונית, ליברלית ודמוקרטית", ובפרק דת ומדינה בתוכניות 2026 נכתב: "אנחנו רוצים ישראל יהודית ודמוקרטית", מדינה ש"מכבדת את המסורת היהודית" ומבטיחה חופש דת וחופש מדת. בין עקרונותיה שינוי חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות וביצור זכויות אזרחיות וחברתיות בחוקי יסוד. מרצ, אחת משתי מרכיבות הרשימה, עתרה ב-2018 לבג"ץ נגד חוק הלאום, עתירה שנדחתה ב-2021 ברוב של 10 שופטים מול 1.

במצע הרשימה הערבית המאוחדת מ-1999 נדרשו חיזוק הדמוקרטיה בישראל "שצריכה להיות מדינת כל אזרחיה", חוקה שתכיר באזרחים הערבים כמיעוט לאומי, שינוי סמלי המדינה וביטול חוק השבות. מנגד, בדצמבר 2021 אמר יו"ר המפלגה מנסור עבאס בכנס העסקים של גלובס שמדינת ישראל נולדה כמדינה יהודית ותישאר כזו, ושהשאלה הפתוחה היא מעמדו של האזרח הערבי בתוכה. רע"ם לא פרסמה מצע עדכני בנושא.

מצע חד"ש, שמובילה את הרשימה, דורש הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי בעל זכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי, וכן "ביטול מלא של חוק הלאום". המצע קורא לחוקה דמוקרטית שתבטיח את שוויון אזרחי המדינה ואת אופייה החילוני. במצע חד"ש מ-2009 נדרש גם שסמלי המדינה, לרבות הדגל וההמנון, יהלמו עקרון של שוויון מלא לאזרחים הערבים.