עמדות נתניהו

בממשלות בראשות הליכוד נחתמו הסכמי אברהם, וב-15 באוקטובר 2020 אישרה הכנסת את הסכם השלום עם איחוד האמירויות ברוב של 80 מול 13, במסגור רשמי של "שלום מתוך עוצמה". המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהמפלגה נוהגת בגמישות פרגמטית, מהסכמי קמפ דייוויד דרך ועידת מדריד ועד ההתנתקות ב-2005, לצד מצע רעיוני של זכות העם היהודי על ארץ ישראל. הליכוד לא פרסם מצע מאז 2009.

בראשות הליכוד ובתמיכת הקואליציה שהוביל אושר ב-19 ביולי 2018 חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ברוב של 62 מול 55. החוק קובע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, מעגן את מעמד העברית ואת פיתוח ההתיישבות היהודית כערך לאומי; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה זו הפעם הראשונה שאופי המדינה עוגן במסמך חוקתי בישראל.

בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה התחייב הליכוד להכפיל את התמיכה במוסדות התורה, לבטל את רפורמת הכשרות ולהתאים את המדיניות לעמדת הרבנות הראשית, לקדם חקיקה שתעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין הכותל לפי "מנהג המקום", ולתקן את חוק השבות לצמצום סעיף הנכד. ההסכם קובע גם שלא תקודם חקיקה המשנה את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ללא הסכמת השותפים החרדים.

שר המשפטים מטעם הליכוד יריב לוין הציג בינואר 2023 את הרפורמה במערכת המשפט. תיקון חוק יסוד: השפיטה שצמצם את עילת הסבירות אושר ב-24 ביולי 2023 בתמיכת הקואליציה, ובוטל על ידי בג"ץ ב-1 בינואר 2024 ברוב של 8 מול 7 (בג"ץ 5658/23). ב-27 במרץ 2025 אישרה הכנסת ברוב של 67, בהיעדר האופוזיציה, את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיחול מהכנסת ה-26 ויקנה לנציגי הדרג הפוליטי שישה מתוך תשעה מקומות.

הליכוד לא פרסם מצע בחירות מאז 2009, ובחוקת המפלגה מופיעה "תמיכה במשק חופשי-תחרותי תוך הקטנת המעורבות הממשלתית במשק". בממשלה ה-37 החזיק הליכוד במשרד הכלכלה, ובו הוביל השר ניר ברקת את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ששלבה הראשון נכנס לתוקף בינואר 2025 והחליף בדיקות במכון התקנים בהצהרה לפי תקינה אירופית. תיק האוצר בממשלה זו הוחזק בידי הציונות הדתית ולא בידי הליכוד.

סעיף 118 בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם הציונות הדתית קובע כי "ראש הממשלה יוביל לגיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש", וקווי היסוד של הממשלה ה-37 נפתחים בקביעה שלעם היהודי "זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל". מרכז הליכוד קיבל בדצמבר 2017 החלטה מחייבת הקוראת לנבחרי המפלגה לפעול לבנייה חופשית ולהחלת חוקי ישראל וריבונותה ביהודה ושומרון; בפועל ריבונות לא הוחלה.

ההסכם הקואליציוני של סיעת הליכוד עם סיעת יהדות התורה (סעיף 90) התחייב להשלים חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה, שמשווה לימוד תורה בישיבה לשירות משמעותי למדינה. ב-14 ביולי 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 58 מול 54, את החוק המקפיא מעצר והעמדה לדין של משתמטים שהוכרו כתלמידי ישיבות; רוב סיעת הליכוד תמכה, והח"כים יולי אדלשטיין ודן אילוז הצביעו נגד.

בהסכמים הקואליציוניים של סיעת הליכוד עם יהדות התורה ועם הציונות הדתית נכללה התחייבות לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, כך שיחריג בתי עסק המסרבים לספק שירות "בשל אמונה דתית" ויאפשר אירועים ומסגרות בהפרדה מגדרית; הסעיף עורר ביקורת ציבורית רחבה, ולפי דיווחים הובטח שלא יחול שינוי בסטטוס קוו בנושאי להט"ב. מטעם הליכוד מכהן יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, הפוליטיקאי הגלוי הראשון מקהילת הלהט"ב שכיהן כשר וכיו"ר הכנסת.

בבחירות המקדימות של הליכוד לכנסת ה-25 נבחרו שש נשים ב-35 המקומות הראשונים, בהסתמך בין היתר על מקומות משוריינים לנשים שקובעת חוקת המפלגה. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה שישה סעיפים מתוך כ-140 עוסקים ישירות בצורכי נשים חרדיות, וההסכם כולל למשל הנחה של 50% בתחבורה ציבורית לגברים חרדים בלבד.

הליכוד הוביל את חוק יסוד: הלאום (19.7.2018), וב-3 ביולי 2024 הצביעה הסיעה נגד הצעה להוסיף לו סעיף שוויון זכויות לכל האזרחים ללא הבדל דת ולאום. יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד הניח הצעת חוק להרחבת עילות הפסילה של מועמדים ורשימות, ובקיץ 2026 מנהלת המפלגה קמפיין בסיסמה "לגדי אין ממשלה בלי הערבים". מנגד, ב-2021 ניהל ראש המפלגה מגעים עם מנסור עבאס לתמיכת רע"ם בקואליציית ימין.

הליכוד לא פרסם מצע מאז 2009. חוק האקלים הממשלתי, שקידמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, רוכך ליעד הפחתה של 27%–30% עד 2030, אושר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בדצמבר 2024 ולא הובא להצבעה סופית במליאה. במקביל השיק שר האנרגיה אלי כהן הליך תחרותי חמישי לחיפושי גז, שמטרתו המוצהרת להגדיל את ההפקה לצריכה מקומית וליצוא.

ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הניח את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (פ/6380/25, 23.12.2025), שבה הכנסת מרכיבה את הוועדה והממשלה מוסמכת לקבוע ולשנות את נושאי החקירה. ההצעה עברה בטרומית ב-24.12.2025 ברוב של 53 מול 48 בתמיכת הליכוד, ובקריאה ראשונה ב-6.7.2026 ברוב של 59 מול 0 אחרי שהאופוזיציה החרימה. ראש הממשלה עומד בראש ועדת השרים שקובעת את המנדט של הוועדה, ונעדר משתי ההצבעות. שני חברי ליכוד, השר זאב אלקין וח"כ יולי אדלשטיין, החרימו את ההצבעה הטרומית ותמכו בוועדה ממלכתית.

המודל המתועד של הממשלה שבראשותו הוא הרחבת סמכות השר על המשטרה והקמת גוף אכיפה נוסף. תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה התקבל ב-28.12.2022 בעקבות ההסכם הקואליציוני שנחתם בין הליכוד לעוצמה יהודית, ערב הקמת הממשלה ה-37, והוא שהסדיר לראשונה בחקיקה ראשית את יחסי השר והמשטרה. ב-2.1.2025 ביטל בג"ץ את סעיף 8ד, סמכות השר לקבוע מדיניות בתחום החקירות, מפני שראה בו סיכון ל"שימוש לרעה ולפוליטיזציה אסורה", אך הותיר בידי השר את התוויית מדיניות המשטרה. במקביל שובצו למשמר הלאומי סעיפי תקציב ייחודיים בתקציב 2026, בזמן שוועדת השרים שהייתה אמורה לגבש את נהלי המשמר לא כונסה.