רשימת ליכוד (אות הפתק מחל) בראשות בנימין נתניהו מתמודדת בבחירות לכנסת ה-26, שייערכו ב-27 באוקטובר 2026. כאן מרוכזות עמדות הרשימה ב-11 נושאים, עם נימוק לכל אחת, לצד החוקים שהעבירה ועובדות מתועדות.
בממשלות בראשות הליכוד נחתמו הסכמי אברהם, וב-15 באוקטובר 2020 אישרה הכנסת את הסכם השלום עם איחוד האמירויות ברוב של 80 מול 13, במסגור רשמי של "שלום מתוך עוצמה". המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהמפלגה נהגה בגמישות פרגמטית, מהסכמי קמפ דייוויד דרך ועידת מדריד ועד ההתנתקות. מנגד, ב-18 ביולי 2024 תמכו חברי הליכוד בהחלטת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן, שאושרה ברוב של 68 מול 9, וב-13 ביוני 2025 פתחה ממשלה בראשות הליכוד במבצע "עם כלביא", תקיפה צבאית במתקני הגרעין של איראן. הליכוד לא פרסם מצע מאז 2009.
בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה התחייב הליכוד להכפיל את התמיכה במוסדות התורה, לבטל את רפורמת הכשרות ולהתאים את המדיניות לעמדת הרבנות הראשית, לקדם חקיקה שתעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין הכותל לפי "מנהג המקום", ולתקן את חוק השבות לצמצום סעיף הנכד. ההסכם קובע גם שלא תקודם חקיקה המשנה את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ללא הסכמת השותפים החרדים.
שר המשפטים מטעם הליכוד יריב לוין הציג בינואר 2023 את הרפורמה במערכת המשפט. תיקון חוק יסוד: השפיטה שצמצם את עילת הסבירות אושר ב-24 ביולי 2023 בתמיכת הקואליציה, ובוטל על ידי בג"ץ ב-1 בינואר 2024 ברוב של 8 מול 7 (בג"ץ 5658/23). ב-27 במרץ 2025 אישרה הכנסת ברוב של 67, בהיעדר האופוזיציה, את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיחול מהכנסת ה-26: במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין ייכנסו שני נציגי ציבור שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה, כך ששישה מתשעת חברי הוועדה יהיו פוליטיקאים או נציגים שבחרו פוליטיקאים.
הליכוד לא פרסם מצע בחירות מאז 2009, ובחוקת המפלגה מופיעה "תמיכה במשק חופשי-תחרותי תוך הקטנת המעורבות הממשלתית במשק". בממשלה ה-37 הוביל משרד הכלכלה בראשות הליכוד את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025. לצד זאת, ממשלות בראשות הליכוד הרחיבו שירותים במימון ציבורי: בינואר 2012 אישרה הממשלה חינוך חינם מגיל 3, ובמרץ 2024 השיקה שרת התחבורה מירי רגב הנחות בתחבורה הציבורית לצעירים, לחיילים משוחררים ולתושבי הפריפריה, בעלות של כ-250 מיליון ש"ח בשנה.
סעיף 118 בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם הציונות הדתית קובע כי "ראש הממשלה יוביל לגיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש", וקווי היסוד של הממשלה ה-37 קובעים שלעם היהודי "זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל". מנגד, ב-22 באוקטובר 2025, כשהצעת חוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון אושרה בקריאה טרומית ברוב של 25 מול 24, הנחה ראש הממשלה את חברי הקואליציה להצביע נגד, וח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הצביע בעד בניגוד להנחיה. בפועל ריבונות לא הוחלה.
ב-13 ביולי 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 63 מול 52 ובתמיכת הקואליציה בראשות הליכוד, את חוק יסוד: לימוד תורה, בנוסח מרוכך והצהרתי. למחרת, ב-14 ביולי 2026, אישרה הכנסת ברוב של 58 מול 54 את החוק המקפיא מעצר והעמדה לדין של משתמטים שהוכרו כתלמידי ישיבות; רוב סיעת הליכוד תמכה, והח"כים יולי אדלשטיין ודן אילוז הצביעו נגד. בספטמבר 2026 מסרו בליכוד שיפעלו להעביר את חוק הגיוס שלא הושלם בכנסת היוצאת מיד אחרי הבחירות, בהתאם לדרישת ש"ס.
בהסכמים הקואליציוניים של סיעת הליכוד עם יהדות התורה ועם הציונות הדתית נכללה התחייבות לתקן את חוק איסור הפליה במוצרים ובשירותים, כך שיחריג בתי עסק המסרבים לספק שירות "בשל אמונה דתית" ויאפשר אירועים ומסגרות בהפרדה מגדרית; הסעיף עורר ביקורת ציבורית רחבה. לפי דיווחים, ראש הממשלה הבטיח בשיחות סגורות שלא יחול שינוי בסטטוס קוו בנושאי להט"ב. מטעם הליכוד מכהן יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, ההומוסקסואל המוצהר הראשון שכיהן בישראל כשר וכיו"ר הכנסת.
בבחירות המקדימות של הליכוד ב-2022, לקראת הכנסת ה-25, נבחרו שש נשים ב-35 המקומות הראשונים, שתיים מהן במקומות שמבטיחים ייצוג לנשים לפי חוקת המפלגה. לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, בהסכם הקואליציוני בין סיעת הליכוד לסיעת יהדות התורה שישה סעיפים מתוך כ-140 עוסקים ישירות בצורכי נשים חרדיות, וההסכם כולל הנחה של 50% בתחבורה ציבורית לאברכים ולתלמידי ישיבות בלבד.
בקיץ 2026 מנהל הליכוד קמפיין בסיסמה "לגדי אין ממשלה בלי הערבים", שמציג הישענות על מפלגות ערביות כטענה נגד גדי איזנקוט. יו"ר הקואליציה אופיר כץ מהליכוד הניח הצעת חוק להרחבת העילות למניעת השתתפות מועמדים ורשימות בבחירות. מנגד, ב-2021, לפני הקמת ממשלת בנט-לפיד, ניהל הליכוד מגעים עם רע"מ בראשות מנסור עבאס, ולפי דיווח הוצעה לה בלעדיות בענייני החברה הערבית במשרד הפנים.
הליכוד לא פרסם מצע מאז 2009. חוק האקלים הממשלתי, שקידמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן מהליכוד, אושר בוועדת הפנים והגנת הסביבה בדצמבר 2024 עם יעד הפחתה של 27% עד 2030, אחרי שמשרדה ביקש 30%, ולא הובא להצבעה סופית במליאה. בדצמבר 2025 השיק שר האנרגיה אלי כהן מהליכוד הליך תחרותי חמישי לחיפושי גז בים, שמטרתו המוצהרת להגדיל את הפקת הגז למשק המקומי וליצוא.
ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הניח את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (פ/6380/25, 23.12.2025), שבה הכנסת מרכיבה את הוועדה והממשלה מוסמכת לקבוע ולשנות את נושאי החקירה. ההצעה עברה בטרומית ב-24.12.2025 ברוב של 53 מול 48 בתמיכת הליכוד, ובקריאה ראשונה ב-6.7.2026 ברוב של 59 מול 0 אחרי שהאופוזיציה החרימה. את המנדט של הוועדה אמור לקבוע צוות שרים. לפי mako בראשו עומד שר המשפטים יריב לוין, ולפי ynet ראש הממשלה ניהל את ישיבתו הראשונה. ראש הממשלה נעדר משתי ההצבעות. שני חברי ליכוד, השר זאב אלקין וח"כ יולי אדלשטיין, החרימו את ההצבעה הטרומית ותמכו בוועדה ממלכתית.