עמדות ליברמן

תפיסת הביטחון במצע בנויה על שישה עקרונות, בהם "אפס הכלה", "מכה מקדימה לאויב" ו"נגמר עידן התיקו", ועל הגדלת תקציב הביטחון מ-70 ל-95 מיליארד ש"ח בשנה לעשר שנים. בפרק מדיניות החוץ המפלגה כותבת שהסכסוך אינו טריטוריאלי אלא תלת-ממדי, ושרק "עסקת חבילה כוללת" אזורית עם מדינות ערב המתונות תביא לסופיות הסכסוך.

המצע קובע שהממשלה הבאה "תורכב אך ורק ממפלגות ציוניות" ותפעל לחזון של "מדינה יהודית, חזקה, דמוקרטית, מודרנית ושוויונית" לצד קיבוץ גלויות ועידוד עלייה, וכי ירושלים היא בירת ישראל והעם היהודי "ושלהם בלבד". במקביל הוא תובע לתקן את חוק הלאום "ברוח מגילת העצמאות" ולהכיר כחלק מעם ישראל בעולים לפי חוק השבות שאינם יהודים על פי ההלכה ומשרתים ומשלמים מיסים.

במצע המפלגה פרק שכותרתו "הפרדה בין דת ומדינה בכל התחומים הבאים", ובו: אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים, העברת הסמכויות על פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת לרשויות המקומיות, ביטול המועצות הדתיות, השלמת רפורמת גיור על ידי רבני ערים והשבת בתי הדין הרבניים ממשרד הדתות למשרד המשפטים. המצע קובע גם "אנו מתנגדים לכפייה דתית מכל סוג שהיא".

פרק שיטת הממשל במצע כולל כינון חוקה על בסיס עבודתם של פרופ' רייכמן, פרופ' פרידמן ומשה ניסים, "עיגון זכויות אדם, חלוקת רשויות וחיזוק הדמוקרטיה" וביצור חוקי היסוד, לצד הקמת בית משפט לחוקה והתנגדות מפורשת ל"חוק הצרפתי" ולפסקת ההתגברות. בפברואר 2023 החליטה הסיעה להחרים את ההצבעות במליאה על חוקי הרפורמה המשפטית.

פרק יוקר המחיה במצע המפלגה נשען על הפחתת רגולציה, הפרטת נמל אשדוד ושדה התעופה בחיפה, פירוק מונופולים בשוק המזון וביטול קצבאות ילדים מהילד החמישי. במקביל נכללים בו הרחבת מענק העבודה, סבסוד מעונות יום לשני הורים עובדים והשלמת הכנסת הגמלאים לגובה שכר המינימום. בממשלה ה-36 (2021–2022) החזיקה המפלגה בתיק האוצר.

בקווי היסוד של המפלגה לממשלה הבאה סעיף יהודה ושומרון כולל שורה אחת, "ייצוב ביטחוני וכלכלי בשיתוף פעולה עם ירדן", בלי החלת ריבונות ובלי מדינה פלסטינית; לגבי עזה נדרשת הפסקת האחריות הישראלית והעברתה לגורם בינלאומי מוסכם. משנת 2004 תמכה המפלגה במצעיה בשתי מדינות במסגרת תוכנית חילופי השטחים, ולאחר 7 באוקטובר 2023 חדלה מכך והחלה להתנגד להקמת מדינה פלסטינית.

העיקרון השני בקווי היסוד של המפלגה לממשלה הבאה הוא "חוק גיוס לכולם": גיוס חובה לכל אזרח ישראלי בגיל 18 ללא הבדל דת או מוצא, למסלול צבאי או אזרחי, ושלילת קצבאות והנחות בדיור ובארנונה ממשתמטים. פרק דת ומדינה במצע מוסיף ביטול תשלומי קצבאות לתלמידי ישיבות והורדת גיל הפטור. ב-2019 לא הוקמה ממשלה על רקע סירוב המפלגה להתפשר על הצעת חוק גיוס בני הישיבות, והכנסת ה-21 התפזרה בתמיכתה.

המצע העדכני אינו כולל פרק בנושא להט"ב, אך תובע לאפשר נישואים וגירושים אזרחיים לכל מי שיבחר בכך. בנובמבר 2019 הניחו כל שמונת חברי הכנסת של הסיעה הצעת חוק "לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות", שהחילה גם על זוגות מאותו המין שוויון בברית הזוגיות, באימוץ ובפונדקאות; באגודה למען הלהט"ב בירכו על ההצעה וציינו שזו הצעת החוק הראשונה של המפלגה בתחום.

בפרק שיטת הממשל במצע נדרשת "חובת ייצוג הולם לנשים ברשימות לכנסת", ובפרק דת ומדינה "מתן ייצוג הולם לנשים ולשאר המגזרים היהודיים במועצת הרבנות הראשית"; פרק הביטחון כולל הרחבת גיוס נשים לצה"ל. בכנסת ה-25 מכהנות בסיעה שתי חברות כנסת, ויו"ר הסיעה היא ח"כ יוליה מלינובסקי.

מצע המפלגה קובע שהממשלה הבאה "תורכב אך ורק ממפלגות ציוניות", ומצהיר "אנו מצפים מערביי ישראל שיפגינו לויאליות כלפי המדינה בה הם חיים". באותו מצע נדרש גם תיקון חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות, כך שישראל תוגדר מדינה "המקיימת שוויון זכויות לבני דת ולאום אחר". נציג המפלגה הצביע בעד פסילת בל"ד בוועדת הבחירות (ספטמבר 2022), והמפלגה כיהנה בממשלה ה-36 לצד רע"ם.

במצע ישראל ביתנו תשעה פרקים, ובהם עקרונות יסוד, ביטחון, ממשל, כלכלה, דת ומדינה, חינוך, רווחה, בריאות ומדיניות חוץ, ואין בהם אזכור של סביבה, אקלים או אנרגיה מתחדשת. מנגד, כל חברי הסיעה, ובראשם היו"ר אביגדור ליברמן, נמנו עם יוזמי הצעת חוק לתיקון חוק רכבת תחתית (מטרו) בכנסת ה-25, שנועדה להסיר חסמים ולהאיץ את הקמת הפרויקט.

יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן התנגד לוועדה המוצעת ואמר: "במקום לחשוף את האמת על הטבח הנורא, הממשלה הכושלת מקימה ועדת טיוח". הסיעה החרימה את ההצבעה בקריאה הראשונה. זו עמדת ראש הרשימה, והמפלגה לא פרסמה סעיף מצע בנושא.

מסמך קווי היסוד שגיבש ליברמן לממשלה הבאה מונה "מאבק בלתי מתפשר בפשע המאורגן" בין עקרונותיו, ובסעיף "ביטחון אישי ומאבק בפשע המאורגן" מפרט: הקמת מטה לאומי למאבק בפשיעה, ושימוש במעצרים מנהליים נגד ראשי ארגוני פשע. אלה כלים יוצאים מן הכלל להרחבת יכולת האכיפה. אין במסמך מרכיב של עצמאות המשטרה מהדרג הפוליטי, ואין בו מרכיב של טיפול שורש בקהילות שבהן הפשיעה גבוהה.