בהסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 קיבלה המפלגה את המשרד לביטחון לאומי, הקמת משמר לאומי והרחבת כללי הפתיחה באש. בינואר 2025 התפטרו שלושת שריה והסיעה יצאה מהקואליציה בשל אישור הסכם הפסקת האש וחילופי החטופים מול חמאס, וחזרה במרץ 2025 עם חידוש הלחימה. הצעת חוק עונש מוות למחבלים של הסיעה (ח"כ לימור סון הר-מלך) אושרה סופית ב-30 במרץ 2026 ברוב 62 מול 48.
המפלגה מגדירה את עצמה באתרה כמקדמת אג"נדה יהודית-ציונית ופועלת לרפורמות שיחזקו את אופייה היהודי של המדינה. בין סעיפי המצע שפרסמה ב-2022: הקמת רשות לאומית להגירה שתוציא מהארץ את מי שהיא מגדירה אויבי המדינה, וחיזוק לימודי היהדות בחינוך. בממשלה ה-37 הוקם עבורה משרד המורשת.
באתר המפלגה נכתב שהיא פועלת לחיזוק הזהות היהודית והמסורת במוסדות החינוך ולרפורמות במערכות השלטון שיחזקו את אופייה היהודי של המדינה. בין סעיפי המצע שפרסמה ב-2022: הטמעת המשפט העברי במערכת המשפט ולימודי תנ"ך ומחשבת ישראל בבחינות הבגרות. בממשלה ה-37 החזיקה בתיק המורשת.
במצע שפרסמה ב-2022 דורשת המפלגה שבחירת שופטי בית המשפט העליון תיעשה בידי נבחרי הציבור, ומקדמת הטמעת המשפט העברי במערכת המשפט. הסיעה הייתה חלק מהקואליציה שהעבירה במרץ 2025 את התיקון לחוק יסוד: השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
המפלגה לא פרסמה מצע כלכלי-חברתי מסודר, ובמצע שהציגה ב-2022 אין פרק כלכלה. ההסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 הקנה לה את המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי עם כשני מיליארד ש"ח בשנה לפיתוח הפריפריה ואת תפקיד סגן שר הכלכלה, אך אין בכך עמדה מוצהרת על הציר שבין שוק חופשי למדינת רווחה.
באתר המפלגה נכתב שהיא מקדמת את רעיון ארץ ישראל השלמה ואת החלת הריבונות הישראלית בשטחי יהודה, שומרון ובנימין. ההסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 כלל התחייבות להסדרת ההתיישבות הצעירה בכ-40 עד 70 מאחזים ביהודה ושומרון, ולהרחבת מערך מג"ב באזור.
המפלגה לא פרסמה מצע בנושא גיוס חרדים. ראש הרשימה אמר בפתיחת מושב הסיעה באוקטובר 2024 כי הוא מאמין בשירות צבאי מלא אך "לא מאמין בכפייה", וכי "כפייה לא תעזור לגיוס חרדים" ויש לתת הטבות למשרתים.
המפלגה לא פרסמה מצע בנושא. ראש הרשימה אמר בראיון בספטמבר 2022 כי הקו האדום שלו הוא מדינה יהודית ונישואים כהלכה, ושלא יאפשר בחוק נישואים חד-מיניים או הסדרי פונדקאות לזוגות חד-מיניים. ערב מצעד הגאווה בירושלים במאי 2023 אמר, כשר לביטחון לאומי, שתפקיד המשטרה להגן על הצועדים ולצד זה לאפשר מחאה נגד האירוע.
ח"כ לימור סון הר-מלך מהסיעה יזמה הצעת חוק לפירוק הרשות לקידום מעמד האישה כגוף עצמאי ולהקמתה מחדש ככפופה לשר, בלי היעדים הקבועים בחוק כיום; ההצעה אושרה בקריאה טרומית ברוב 56 מול 48. הקואליציה טענה שהמהלך ייעל את יישום המדיניות, ולמעלה מ-40 ארגוני נשים והאופוזיציה טענו שהוא מבטל את עצמאותה המקצועית.
מצע המפלגה קובע הקמת "רשות לאומית לעידוד הגירה" לשמירה על אופייה היהודי של המדינה, ועברית כשפה הרשמית היחידה. ב-3 ביולי 2024 הצביעה הסיעה נגד הוספת סעיף שוויון זכויות לחוק הלאום, ובפברואר 2025 הניחו יו"ר המפלגה וחברי הסיעה הצעת חוק להורדת הרוב הדרוש להדחת חבר כנסת מ-90 ל-80, בעקבות כישלון ההליך נגד ח"כ עופר כסיף.
עוצמה יהודית לא פרסמה עמדה מוסדית בנושאי סביבה, אנרגיה או אקלים, ובעקרונות המפלגה שפורסמו אין התייחסות לתחום. יו"ר הרשימה איתמר בן גביר לא נמנה עם יוזמי הצעות חוק סביבתיות או אקלימיות בכנסות ה-24 וה-25.
עוצמה יהודית היא חלק מהקואליציה שקידמה את הצעת החוק לוועדה ה"ממלכתית-לאומית", שעברה בקריאה ראשונה ב-6.7.2026 ברוב של 59 מול 0. עוצמה יהודית לא פרסמה עמדה שתומכת בוועדת חקירה ממלכתית.
העמדה של עוצמה יהודית מתועדת בכהונה עצמה, בתפקיד השר לביטחון לאומי. תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה עיגן הוראות שנוסחו על ידי ח"כ איתמר בן גביר וצוותו והרחיבו את השפעת השר על המשטרה, ובג"ץ ביטל מתוכו את סמכות השר לקבוע מדיניות חקירות. המשמר הלאומי, מיזם הדגל שלו, מגייס לוחמים, מקים חטיבות ומקבל תקציבים ומבצע פעילות מבצעית, ולפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת "לא מצאנו הסדרה או נהלים לפעילות המשמר הלאומי", וועדת ההקמה לא כונסה. על היקף הרצח בחברה הערבית הוא אמר "אני לא מקטין שום רצח, אבל מי שנרצחו אלה בני משפחות פשע"; לפי מקורות במשטרה כ-65% מהנרצחים הערבים היו מוכרים למשטרה, והשאר לא היו קשורים לעולם הפשע.