הפרק המדיני־ביטחוני בתוכניות 2026 מציג "מדיניות של יוזמה והכרעה": יוזמה מדינית אזורית, נורמליזציה עם סעודיה וסגירת זירות הלחימה בעזה, בלבנון ובסוריה, ובמקביל החלפת שלטון חמאס, מאבק בטרור והקמת ברית אזורית מול איראן. מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-25 (2022) שילב באופן דומה חידוש מו"מ מדיני עם הרשות הפלסטינית עם ביצור עוצמתו של צה"ל וחיזוק הסכמי אברהם.
המפלגה מגדירה עצמה "ציונית, ליברלית ודמוקרטית", ובעקרונותיה שינוי חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות וביצור זכויות אזרחיות וחברתיות בחוקי יסוד במעמד עליון. מרצ, אחת משתי מרכיבות הרשימה, עתרה ב-2018 לבג"ץ נגד חוק הלאום, עתירה שנדחתה ב-2021 ברוב של 10 שופטים מול 1. מצע מפלגת העבודה ל-2022 מדבר במקביל על הבטחת עתידה של ישראל "כמדינה יהודית ודמוקרטית".
תוכניות 2026 כוללות חקיקת חוק נישואין אזרחיים וחופש בחירה בנישואים וגירושים, פירוק מונופול הרבנות בגיור ובכשרות, תחבורה ציבורית בשבת ומאבק בהדתה בצה"ל, במרחב הציבורי ובמערכת החינוך. לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, המפלגה מסייגת את התחבורה הציבורית בשבת ל"מתכונת מצומצמת בישובים חילוניים".
בפרק הדמוקרטיה והמשפט בתוכניות 2026 מתחייבת הרשימה "נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית, ונחוקק את חוק יסוד החקיקה", ולבצר זכויות אזרחיות וחברתיות בחוקי יסוד ולחזק את שומרי הסף. מצע מפלגת העבודה ל-2022 כלל התנגדות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ודרישת רוב של 61 ח"כים לשינוי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בתוכניות העבודה שהרשימה פרסמה ל-2026 הפרק הכלכלי־חברתי מציב "שינוי עומק של סדרי העדיפויות": הגדלת ההשקעה בשירותים חברתיים ובציבור העובד, דיור בר-השגה ודיור ציבורי, ומאבק במונופולים וביוקר המחיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מסכם את עקרונות המפלגה בתחום כ"מאבק ביוקר המחייה, שיפור שירותי הרווחה ושיקום השירות הציבורי".
תוכניות 2026 מתחייבות "נבלום את הסיפוח, נילחם בטרור היהודי ונקדם אלטרנטיבה פלסטינית מתונה ואפקטיבית", אך אינן נוקבות במילים "שתי מדינות". מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-25 (2022) הגדיר את ההיפרדות מהפלסטינים כיעד לאומי, וקרא לשתי מדינות עם פירוז המדינה הפלסטינית, חילופי שטחים והותרת גושי ההתנחלויות בריבונות ישראל, הקפאת בנייה מחוץ לגושים, פינוי מאחזים ותוכנית "פינוי-פיצוי".
בפרק דת ומדינה בתוכניות 2026 מתחייבת הרשימה "נוביל שיוויון מוחלט בנטל", ובפרק החינוך, להפסיק את מימון הרשתות החרדיות המפלגתיות ולהנהיג חינוך ממלכתי־חרדי לכל ילד חרדי. המכון הישראלי לדמוקרטיה מנסח את העיקרון המדיני-ביטחוני של המפלגה כ"הובלת שוויון מלא בנטל (גיוס לכולם)".
לתוכניות 2026 של הרשימה פרק נפרד על הקהילה הגאה: שוויון זכויות מלא בחוק, כולל הזכות להורות, למשפחה ולנישואים; איסור טיפולי המרה; הפסקת תמיכה ציבורית בארגונים להט"בופוביים; והטמעת תכני סובלנות במערכת החינוך. מצע מפלגת העבודה ל-2022 כלל פרק מקביל, ובו הורות גאה, תוכנית סיוע לטרנסים ותיקוני חקיקה לנישואים אזרחיים הפתוחים גם לבני זוג מאותו המין.
תקנון הרשימה מחייב איזון מגדרי ברשימה לכנסת ב"שיטת ריצ'רץ'", לאחר כל מועמד גבר מועמדת אישה ולהיפך, וכך נבנתה הרשימה בפריימריז ב-20 ביולי 2026. מצע מפלגת העבודה ל-2022 כלל פרקים על ביטחון אישי לנשים, העלאת שכרן של עובדות "הצווארון הוורוד", מאבק בהדרת נשים וביטול המונופול הרבני על נישואין וגירושין. תוכניות 2026 עצמן טרם כוללות פרק נפרד בנושא.
ב-31 במאי 2026 אמר יו"ר המפלגה בוועידתה: "אני קורא לבנט, אייזנקוט וליברמן – שותפות יהודית ערבית בקואליציה חיונית לתיקון". ח"כ גלעד קריב מהמפלגה אמר כי מנסור עבאס "שר בריאות הוא יכול להיות, בהחלט". בעקרונות המפלגה נדרש שינוי חוק הלאום ברוח מגילת העצמאות, ומרצ, אחת ממרכיבותיה, עתרה נגד החוק לבג"ץ.
במצע הדמוקרטים פרק "סביבה ואקלים" המתחייב לחוקק חוק אקלים ובו יעדי הפחתה של 50% מפליטות גזי החממה עד 2030 ו-100% עד 2050, לעגן חוק-יסוד: הסביבה, לסגור תחנות כוח פחמיות ולתעדף תחבורה ציבורית ותכנון תומך הליכה. ח"כ נעמה לזימי מהרשימה הניחה בכנסת ה-25 גם הצעת חוק אקלים וגם הצעת חוק-יסוד: הגנת הסביבה.
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן הצהיר: "שום ועדת טיוח של ממשלה כושלת ומושחתת לא תמחק את הכישלון", והתחייב: "בממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית". הסיעה החרימה את ההצבעה על הצעת החוק לוועדה הפוליטית. זו התחייבות של ראש הרשימה, והרשימה לא פרסמה סעיף מצע בנושא.
הדמוקרטים הם הרשימה היחידה שפרסמה שני פרקים נפרדים בנושא, והם מחזיקים בשני המרכיבים גם יחד. פרק "ביטחון פנים" קובע "במדינת חוק, שוטרים הם משרתי ציבור – לא משרתי הדרג הפוליטי", ומתחייב: "נתקן את פקודת המשטרה ונוציא את הפוליטיקה ממשטרת ישראל", תוכנית רב-שנתית לשיקום המשטרה, הגנה על חופש הביטוי והמחאה, מאבק לאומי בפשיעה המאורגנת, תוכנית למיגור הטרור היהודי, והסדרת כיתות הכוננות עם הגדלת הפיקוח על הנשק האזרחי. פרק "תכנית המאבק בפשיעה" מוסיף כוח משימה מיוחד בהפעלת קבינט פשיעה ייעודי, מעצר עד מאסר בתוך תשעה חודשים ובתי משפט ייעודיים, מאבק כלכלי בשיתוף רשות המסים והרשות להלבנת הון, ולצידם "צוות 49", על שם מספר הילדים שנרצחו בתקופת כהונתו של השר המכהן, לחינוך, רווחה ושיקום.