עמדות גנץ

מצע המחנה הממלכתי (2022) קובע "נעמיד קיר ברזל מול חורשי רעתנו לצד חיזוק הסכמי השלום", פעולה נגד ההתעצמות האיראנית, ופעילות עם גורמים בינלאומיים ומדינות המפרץ לפיתוח אזורי תעשייה ובניית בתי חולים והגברת חופש התנועה לפלסטינים. באותו מצע נכתב במפורש "נקדם מעבר מתפיסה של פתרון הסכסוך לצמצום הסכסוך". הסיעה הצטרפה לממשלת החירום ולקבינט המלחמה באוקטובר 2023 ופרשה ממנה ביוני 2024 בטענה להיעדר תוכנית אסטרטגית להמשך המלחמה.

מצע המחנה הממלכתי (2022) מגדיר את ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית, מדינת הלאום של העם היהודי", מדבר על "קיבוע הרוב היהודי בישראל ושמירת הזהות היהודית" ועל מרחב ציבורי שיבטא את זהותה היהודית של המדינה, ובמקביל על שמירת הדמוקרטיה "תוך הגנה על זכויות האזרח ועל המיעוטים" ועל עיגון עקרון השוויון בחוק יסוד. בינואר 2026 השיקה המפלגה קמפיין בסיסמה "ממשלת הסכמות לאומית – בלי בן גביר, ובלי רע"ם", שבו הצהירה כי לא תישען על מפלגות ערביות.

בעיקרי המצע שהציגה המפלגה (אז "חוסן לישראל") בינואר 2019 נכתב "נקדם את ברית הזוגיות" ו"נאפשר תחבורה ציבורית בשבת ביישובים שיבחרו בכך", כלומר הסדרה מקומית ולא הפרדה גורפת. מצע המחנה הממלכתי (2022) מדבר על "יהדות ברוח בית הלל", על הרחבת סמכות השלטון המקומי "לעצב את השבת בתחומו", ובמקביל על כך ש"המרחב הציבורי יביא לידי ביטוי את זהותה היהודית של המדינה, ובה בעת תישמר החירות האישית של כל אזרח". ביולי 2026 סירבה המפלגה להצהיר שלא תשב עם המפלגות החרדיות, ובעקבות כך נכשלו מגעי האיחוד עם יועז הנדל.

מצע המחנה הממלכתי (2022) מתחייב לשמור על "עצמאות מערכת המשפט ועל הפרדת הרשויות" ועל ביצור שלטון החוק, לצד "תיקונים הכרחיים, שיגבירו את האמון במערכת המשפט": הגבלת כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים, עיגון עקרון השוויון בחוק יסוד, וקידום חוק יסוד: החקיקה "במתווה שיכלול הסכמה רחבה". במרץ 2023 הודיעה המפלגה כי "המחנה הממלכתי ואני דוחים את הצעת הקואליציה באופן חד וברור" בעניין הוועדה לבחירת שופטים, וקראה להידברות על בסיס מתווה הנשיא.

מצע המחנה הממלכתי (2022), שהמפלגה התמודדה בו וממנו נגזרת סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי, מתחייב ל"תוכנית כלכלית מקיפה שתשלב בין כלכלה חופשית לצדק חברתי", הכוללת רפורמות לפתיחת השוק לתחרות וייבוא וביטול חסמים. במקביל נכתב בו כי המפלגה תחזק את מערכת הבריאות הציבורית ואת מערכת החינוך הציבורית, ותשפר את תנאי העצמאים בדמי אבטלה, מחלה ופגיעה. המפלגה לא פרסמה מצע כלכלי חדש לקראת 2026.

מצע המחנה הממלכתי (2022) אינו כולל החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אלא מעבר "מתפיסה של פתרון הסכסוך לצמצום הסכסוך", מניעת היווצרות מדינה דו-לאומית, השלמת גדר הביטחון ומניעת בנייה בלתי חוקית בשטח C; עידוד ההתיישבות במצע מתמקד בגליל, בנגב, ברמת הגולן, בבקעת הירדן ובערבה. בעיקרי המצע מ-2019 נאמר "בקעת הירדן תישאר גבול הביטחון המזרחי שלנו" ו"נחזק את גושי ההתיישבות". ביולי 2024 הצביעו חברי הסיעה בעד הצהרת הכנסת המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, שאושרה ברוב של 68 מול 9.

מצע המחנה הממלכתי (2022) מתחייב לקדם "מתווה שירות חדש, שיאפשר לכלל המגזרים לשרת בשירות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי", כלומר חובת שירות לכל המגזרים, אך עם מסלולים חלופיים לשירות בצה"ל. בעת שהמפלגה החזיקה בתיק הביטחון הוגשה מטעם הממשלה בינואר 2022 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון 26), שהותירה פטור למי שתורתו אומנותו לצד יעדי גיוס מדורגים וסנקציות תקציביות על מוסדות; ביולי 2026 קרסו מגעי איחוד עם יועז הנדל לאחר שגנץ סירב להצהיר פומבית שלא יישב עם המפלגות החרדיות.

מצע המחנה הממלכתי (2022) קובע "נדאג לשוויון זכויות לקהילה הלהט"בית מתוך אמונה כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי רצונו". בעיקרי המצע שהציגה המפלגה בינואר 2019 נכתב "נעניק לקהילה הגאה את מלוא הזכויות הניתנות לכלל אזרחי המדינה" ו"נקדם את ברית הזוגיות", כלומר הסדר של ברית זוגיות ולא נישואים.

מצע המחנה הממלכתי (2022) מתחייב "ניאבק נגד אלימות כלפי נשים ונקדם שוויון בין המינים בכלל תחומי החיים", וכן לעיגון עקרון השוויון בזכויות הפרט בחוק יסוד. בכנסת ה-25 כיהנה ח"כ פנינה תמנו-שטה מהסיעה כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ומאז היא מכהנת כיושבת ראש הסיעה.

בינואר 2026 השיקה המפלגה קמפיין בסיסמה "ממשלת הסכמות לאומית – בלי בן גביר, ובלי רע"ם", ובספטמבר 2022 הצביע נציגה בוועדת הבחירות המרכזית בעד פסילת בל"ד. מנגד, ח"כ אלון שוסטר מהסיעה הניח את ההצעה להוסיף סעיף שוויון זכויות לחוק הלאום שנדחתה ב-3.7.2024, המפלגה כיהנה בממשלה ה-36 לצד רע"ם, ובשיחה עם מנסור עבאס בינואר 2026 לא פסל גנץ שותפות עתידית, אך רק במסגרת קואליציה רחבה.

במצע כחול לבן 2021 יש סעיף "הגנת הסביבה" המתחייב לעמוד ביעדי הפליטה שאימצה הממשלה ל-2030 "ואף מעבר להם", לקדם אנרגיה ירוקה ומתחדשת והתייעלות אנרגטית ולשמור על מסדרונות אקולוגיים, לצד תוכנית לאומית לתחבורה ציבורית, מסילות ומטרו. ח"כ אלון טל מטעם המפלגה היה השני ברשימת יוזמי הצעת חוק האקלים החוצה-מפלגתית בכנסת ה-24. מאז 2021 לא פרסמה המפלגה מצע מעודכן.

יו"ר כחול לבן בני גנץ תקף את מנגנון המנדט של הוועדה המוצעת: "באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה יהיה המנדט של החקירה ומי יהיו החוקרים?". הסיעה החרימה את ההצבעה בקריאה הראשונה. זו עמדת ראש הרשימה, והמפלגה לא פרסמה סעיף מצע בנושא.

כחול לבן לא פרסמה עמדה על ביטחון פנים, על המשטרה או על דרך הטיפול בפשיעה לבחירות 2026. הקמפיין שהושק ב-1.7.2025, עם החזרת השם כחול לבן, נושא את המסר "ישראל עוברת להסכמות" ועוסק באחדות ובהסכמות בין חלקי החברה, ולא במדיניות פנים. בני גנץ אמר "נטפל בחברה הערבית שהיא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית", אך זו הצהרה כללית ולא עמדה על הכלי.