ב-19 באוקטובר 2026 הודיע בני גנץ, יו"ר כחול לבן, שלא יתמודד בבחירות לכנסת ה-26. לכן הרשימה כבר לא נכללת בהשוואה ובתוצאות, והעמדות שלה נשארות כאן לעיון. מקור ↗
מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) קובע "נעמיד קיר ברזל מול חורשי רעתנו לצד חיזוק הסכמי השלום", פעולה נגד ההתעצמות האיראנית, ופעילות עם גורמים בינלאומיים ומדינות המפרץ לפיתוח אזורי תעשייה ובניית בתי חולים והגברת חופש התנועה לפלסטינים. באותו מצע נכתב "נקדם מעבר מתפיסה של פתרון הסכסוך לצמצום הסכסוך". הסיעה הצטרפה לממשלת החירום ולקבינט המלחמה באוקטובר 2023 ופרשה ממנה ביוני 2024 בטענה להיעדר תוכנית אסטרטגית להמשך המלחמה.
מצע כחול לבן לבחירות 2021 מבקש לייצג "יהדות ברוח בית הלל", ומתחייב לפעול "לאפשר תחבורה בשבת באופן מצומצם ומוגדר על ידי הרשויות המקומיות", לרפורמה במערך הכשרות ולמערכת גיור "מאירת פנים" לפי כללי ההלכה, וכן למסד את זכות הלהט"ב לזוגיות באמצעות ברית הזוגיות. מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) תומך בהרחבת סמכות השלטון המקומי "לעצב את השבת בתחומו", לצד מרחב ציבורי שיבטא את זהותה היהודית של המדינה. המצעים מציעים הסדרים מקומיים ורפורמות, ולא הפרדה מלאה של דת ומדינה.
מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב לשמור על "עצמאות מערכת המשפט ועל הפרדת הרשויות" ועל ביצור שלטון החוק, לצד "תיקונים הכרחיים, שיגבירו את האמון במערכת המשפט": הגבלת כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים, עיגון עקרון השוויון בחוק יסוד, וקידום חוק יסוד: החקיקה "במתווה שיכלול הסכמה רחבה". במרץ 2023 הודיעה המפלגה כי "המחנה הממלכתי ואני דוחים את הצעת הקואליציה באופן חד וברור" בעניין הוועדה לבחירת שופטים, וקראה להידברות על בסיס מתווה הנשיא.
מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב ל"תוכנית כלכלית מקיפה שתשלב בין כלכלה חופשית לצדק חברתי", הכוללת רפורמות לפתיחת השוק לתחרות וייבוא וביטול חסמים. במקביל נכתב בו כי המפלגה תחזק את מערכת הבריאות הציבורית ואת מערכת החינוך הציבורית, ותשפר את תנאי העצמאים בדמי אבטלה, מחלה ופגיעה. המפלגה לא פרסמה מצע כלכלי חדש לקראת 2026.
מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) אינו כולל החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אלא מעבר "מתפיסה של פתרון הסכסוך לצמצום הסכסוך", מניעת היווצרות מדינה דו-לאומית, השלמת גדר הביטחון ומניעת בנייה בלתי חוקית בשטח C. מצע כחול לבן לבחירות 2021 מתחייב לחזק את גושי ההתיישבות, לאפשר פיתוח כלכלי בשטחי הרשות הפלסטינית ולשמור "על אופק פתוח להסדרה מדינית עתידית". ביולי 2024 הצביעו רוב חברי הסיעה, ובראשם בני גנץ, בעד הצהרת הכנסת המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, שאושרה ברוב של 68 מול 9.
מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב לקדם "מתווה שירות חדש, שיאפשר לכלל המגזרים לשרת בשירות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי", כלומר חובת שירות לכל המגזרים עם מסלולים חלופיים לשירות בצה"ל. בהגשת הרשימה ב-8 בספטמבר 2026 מנתה המפלגה את העברת "חוק שירות לכל" בין יעדיה. בעת שהמפלגה החזיקה בתיק הביטחון הוגשה מטעם הממשלה בינואר 2022 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון 26), שהותירה פטור למי שתורתו אומנותו לצד יעדי גיוס מדורגים וסנקציות תקציביות על מוסדות.
מצע כחול לבן לבחירות 2021 קובע שלכל אדם הזכות "לאהוב את מי שחשקה נפשו, להוליד ולגדל איתו ילדים בישראל ולקבל מלוא הזכויות", ומתחייב לחוקק חוק פרשנות האוסר אפליה בגין נטייה מינית או מגדרית, למסד את זכות הלהט"ב לזוגיות באמצעות ברית הזוגיות, לחוקק חוק פונדקאות שיכלול את הקהילה ולאפשר ללהט"ב לאמץ ילדים בארץ. מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) קובע "נדאג לשוויון זכויות לקהילה הלהט"בית". המצעים מציעים ברית זוגיות ולא נישואים.
מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב "ניאבק נגד אלימות כלפי נשים ונקדם שוויון בין המינים בכלל תחומי החיים", וכן לעיגון עקרון השוויון בזכויות הפרט בחוק יסוד. בכנסת ה-25 כיהנה ח"כ פנינה תמנו-שטה מהסיעה כיושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עד נובמבר 2025. ברשימה שהגישה המפלגה ב-8 בספטמבר 2026 מוצבות נשים בחמישה מעשרת המקומות הראשונים.
בינואר 2026 השיקה המפלגה קמפיין בסיסמה "ממשלת הסכמות לאומית, בלי בן גביר ובלי רע"ם", וב-4 בספטמבר 2026 הודיעה שתפעל ל"מניעת הקמת ממשלה שתישען על קולות המפלגות הערביות או החרדיות". בספטמבר 2022 הודיעה המפלגה שנציגיה בוועדת הבחירות המרכזית יצביעו בעד פסילת בל"ד, ויו"ר המפלגה בני גנץ אמר: "אזרחי ישראל הערבים ראויים וזכאים לייצוג פרלמנטרי, אך יש החלטות שהן מעל לכל שיקול פוליטי". מנגד, ח"כ אלון שוסטר מהסיעה הגיש הצעה להוסיף לחוק הלאום מחויבות לשוויון זכויות, שנעצרה ב-3 ביולי 2024, והמפלגה כיהנה בממשלה ה-36 לצד רע"ם.
מצע כחול לבן לבחירות 2021 כולל סעיף "הגנת הסביבה" המתחייב לעמוד ביעדי הפליטה שאימצה הממשלה ל-2030 "ואף מעבר להם", לקדם אנרגיה ירוקה ומתחדשת והתייעלות אנרגטית ולשמור על מסדרונות אקולוגיים, לצד תוכנית לאומית לתחבורה ציבורית, מסילות ומטרו. מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב לקדם "חקיקה והיערכות להתמודדות עם משבר האקלים". ח"כ אלון טל מטעם המפלגה היה בין היוזמים של הצעת חוק האקלים החוצה-מפלגתית בכנסת ה-24.
בהגשת הרשימה ב-8 בספטמבר 2026 מנתה כחול לבן את הקמת ועדת חקירה ממלכתית בין יעדיה המרכזיים. יו"ר המפלגה בני גנץ תקף את מנגנון המנדט של הוועדה שהציעה הקואליציה: "באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה יהיה המנדט של החקירה ומי יהיו החוקרים?", והסיעה החרימה את ההצבעה בקריאה הראשונה. המפלגה לא פרסמה סעיף מצע בנושא.