מצע חד"ש קורא להיענות מיידית ליוזמת השלום הערבית ולביצוע החלטות האו"ם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ולכינון שלום עם לבנון וסוריה על בסיס קווי 4 ביוני 1967. המצע דורש גם הפחתה של 50% בהוצאות הצבאיות, הצטרפות ישראל לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני ופירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית; "איסור הנשק להשמדה המונית" מופיע ברשימת העקרונות באתר המפלגה.
מצע חד"ש דורש הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי בעל זכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי, וכן "ביטול מלא של חוק הלאום". המצע קורא לחוקה דמוקרטית שתבטיח את שוויון אזרחי המדינה ואת אופייה החילוני, ולכך שסמלי המדינה, לרבות הדגל וההמנון, יבטאו שוויון מלא לאזרחים הערבים.
מצע חד"ש דורש "הפרדת הדת מהמדינה; ביטול כל חוקי הכפייה הדתית", הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים והכרה במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות. במצע המורחב נדרשת חוקה דמוקרטית שתבטיח את "אופייה החילוני של המדינה" ואת שוויון אזרחיה.
מצע חד"ש דורש "אישור חוקה דמוקרטית, שתגן על זכויות האדם והאזרח היסודיות" ועל הזכויות החברתיות, וכן ביטול מצב החירום ותקנות ההגנה לשעת חירום וחקיקת חוק לאיסור עינויים. בהחלטה משותפת של לשכת חד"ש והלשכה הפוליטית של מק"י ממאי 2023 התנגדה המפלגה לחקיקה שקידמה הממשלה בנוגע למערכת המשפט וקראה להרחבת המחאה נגדה.
מצע חד"ש דורש שכר מינימום בגובה 60% מהשכר הממוצע במשק, הגדלת קצבאות הילדים ב-40% והשוואת קצבאות הנכות והזקנה לשכר המינימום. המצע קורא לביטול כל ההפרטות שנעשו בחברות ממשלתיות, בבנקים, במשאבי טבע ובשירותים ציבוריים, לחינוך חינם ממעונות היום ועד האוניברסיטה ולהגנה על מערכת הבריאות הציבורית.
הסעיף הראשון במצע חד"ש הוא "שלום צודק ויציב המבוסס על נסיגה מכל השטחים הכבושים והקמת מדינה פלסטינית בצידה של ישראל ובירתה ירושלים המזרחית". המצע דורש "פינוי כל ההתנחלויות" וקביעת קווי 4 ביוני 1967 כגבול המוכר בין שתי המדינות, ומתנגד ל"עסקת המאה" כמסגרת להסדר.
מצע חד"ש אינו כולל דרישה לגיוס חרדים. המצע מתנגד ל"כפיית שירות לאומי במסווה של התנדבות", דורש "ביטול גיוס החובה המוטל על הצעירים הערבים-הדרוזים" וכן "הכרה בזכות לסרב לשרת מטעמי מצפון בשטחים הכבושים או בצה"ל בכלל". כלומר העמדה המוסדית מכוונת לצמצום חובת השירות, ולא להחלתה על כלל המגזרים.
מצע חד"ש דורש הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים ו"הכרה במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות", ובהן חד-מיניות, וכן חקיקה ואכיפה של חוקים האוסרים אפליה והסתה על רקע נטייה מינית ותוכניות לימודים נגד קיפוח על רקע זה. עם זאת הנושא אינו נמנה עם העקרונות שהמפלגה מציגה באתרה לקראת 2026.
מצע חד"ש דורש "חקיקת חוק יסוד: שוויון בין המינים" המבוסס על האמנה הבינלאומית בדבר ביטול כל צורות האפליה נגד נשים, ובכלל זה סחר בנשים. המצע כולל גם יישום העדפה מתקנת בכל תחום שבו נשים סובלות מאפליה או מתת-ייצוג, אכיפת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד ומאבק ברצח נשים; "שוויון זכויות האישה בכל התחומים" נמנה עם העקרונות שהמפלגה מציגה באתרה.
הרשימה המשותפת היא רשימה אחת של חד"ש, תע"ל ובל"ד מ-19.8.2026, ולא פורסם לה מצע משותף בנושא הזה, ולכן הציון משקף את עמדת חד"ש שמובילה את הרשימה. חד"ש מגדירה עצמה רשימה יהודית-ערבית, ומועצתה קבעה שבשלושת המקומות הראשונים ברשימה חייבים להיות יהודים וערבים; ב-16 במאי 2026 נבחר ח"כ עופר כסיף למקום השלישי, חבר הכנסת המכהן היחיד ברשימה. מצע המפלגה דורש הכרה באוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל כמיעוט לאומי בעל זכות לשוויון זכויות לאומי ואזרחי, וביטול מלא של חוק הלאום. בספטמבר 2019 נמנתה עם הסיעות שהמליצו על בני גנץ להרכבת הממשלה.
הרשימה המשותפת היא רשימה אחת של חד"ש, תע"ל ובל"ד מ-19.8.2026, ולא פורסם לה מצע משותף בנושא הזה, ולכן הציון משקף את עמדת חד"ש שמובילה את הרשימה. חד"ש מונה את "שמירת איכות הסביבה" בין מטרות היסוד שהיא מפרסמת, אך לא פרסמה יעדים, תוכנית סביבתית או עמדה על חוק האקלים. ח"כ עופר כסיף נמנה עם המצטרפים להצעת חוק האקלים החוצה-מפלגתית בכנסת ה-24, וחברי הסיעה לא יזמו חקיקת אקלים בכנסת ה-25.
סיעות האופוזיציה, ובהן חד"ש-תע"ל, החרימו את ההצבעה בקריאה הראשונה ב-6.7.2026 על הצעת החוק לוועדה ה"ממלכתית-לאומית". התנהגות ההצבעה מתועדת, אך הרשימה עצמה לא פרסמה התחייבות להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
יו"ר חד"ש יוסף ג'בארין מחזיק בשני המרכיבים. על הדרג הפוליטי: "כדי להתחיל בתיקון צריך קודם כול לסלק את בן גביר", והוא מתחייב לקדם ועדת חקירה פרלמנטרית שתפקח על טיפול הממשלה בפשיעה. על טיפול השורש: "צעירים חסרי מסגרת הופכים יעד קל לארגוני הפשיעה", והפתרון שהוא מציע הוא משמעות, הכשרה ותעסוקה, ומסלול התנדבות קהילתי שמותאם לצעירים ערבים. הוא הציג חבילה כלכלית-חברתית לעשרות אלפי צעירים ללא מסגרת לצד חקירות ואיסוף נשק, וטוען שהחברה הערבית מותקפת בידי ארגוני פשיעה לצד אדישות מכוונת של רשויות המדינה.