עמדות גולדקנופף

לפי מצע הרשימה (1999), הקו המנחה הוא שארץ ישראל שייכת לעם היהודי "יחד עם העקרון ההלכתי שפיקוח נפש מעל לכל", וש"האיזון הדק" ביניהם "ייקבע, הלכה למעשה, רק על ידי גדולי התורה פוסקי הדור"; באותו פרק נדרש "קידום יוזמות מדיניות מצידנו ועשיית כל מאמץ לקביעת הסדרי שלום עם שכנינו". המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין כי בנושאי חוץ וביטחון הרשימה ניצבת במרכז, ומכריעה משיקולים תורניים.

מצע הרשימה (1999) קובע כי החינוך היהודי בישראל "חייב להיות מבוסס על הקניית האמונה באלקי ישראל ובתורתו", דורש שהגדרת "יהודי" תהיה "אך ורק לפי קביעת ההלכה" ותיקון חוק השבות בהתאם, ומצהיר שהמוסד העליון של הרשימה הוא מועצת גדולי התורה, "לה היא כפופה בכל עניניה". אגודת ישראל, שנוסדה ב-1912, פועלת בכפוף למועצת גדולי התורה שחבריה אדמו"רים וראשי ישיבות.

מצע הרשימה (1999) דורש ביטול היתרי עבודה ומסחר בשבתות ובמועדי ישראל, מתחייב להיאבק "נגד נישואין אזרחיים", לדרוש הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים ולמנוע מהזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי "כל דריסת רגל וכל הכרה". ההסכם הקואליציוני של 2022 כלל סעיפים כגון אפשרות למנהלי בתי חולים לאסור הכנסת חמץ בפסח והסדרי הפרדה באירועים ציבוריים.

מצע הרשימה (1999) "דוחה וגם מוחה" נגד "כל נסיון של מערכת שיפוט ערכאית וראשיה להשתלט על חיי העם והמדינה", דורש הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים ומתחייב להיאבק נגד עיגון סעיפים ב"חוקי יסוד" שעלולים לפגוע ביהדות התורנית. ביולי 2026 עבר חוק יסוד: לימוד תורה מיוזמת גפני וגולדקנופף; לפי הדיווחים הוא נועד להקשות על בג"ץ להמשיך ולקבוע שאי-השירות החרדי אינו חוקי.

מצע הרשימה (1999) דורש "הגדלת המענקים והתמיכות למשפחות ברוכות ילדים" ו"הרחבת שירותי הסעד והרווחה והעלאת תקציביהם", ובאותו מצע גם "הקטנת המעורבות הממשלתית בענפי המשק" והפחתת מסים. בהסכם הקואליציוני מול הליכוד (2022) 52 מ-140 הסעיפים (37%) עסקו בתקצוב, ובהם שילוש תעריף הקצבה לאברך כולל מ-400 ל-1,175 ש"ח ולתלמיד ישיבה גדולה מ-220 ל-662 ש"ח.

בהסכם שחתמה יהדות התורה בספטמבר 2019 עם רבנים מהציונות הדתית נקבע כי "יהדות התורה אינה תומכת ואינה מעוניינת חס ושלום בנסיגות מארץ ישראל על פי החלטת מועצת גדולי התורה", ובכלל זה נוכחות יהודית מוגברת בעיר העתיקה ובחלקים ביהודה ושומרון. המצע (1999) אינו כולל התחייבות לריבונות, וקובע שההכרעה בין הזכות על הארץ ל"פיקוח נפש" נמסרת לגדולי התורה.

מצע הרשימה (1999) מתחייב לעמוד "על משמרת עם התורה בהמשך ההסדר לדחיית גיוסם של תלמידי הישיבות שתורתם אומנתם". ביולי 2025 הורו חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל לנציגיה להתפטר מהממשלה, בנימוק שטיוטת החוק בעניין מעמד בני הישיבות "אינו מספק את דרישות ודעת מרנן ורבנן גדולי ישראל". ביולי 2026 עבר חוק יסוד: לימוד תורה ברוב 63 מול 52, מיוזמת גפני וגולדקנופף.

המפלגה לא פרסמה מצע העוסק במפורש בלהט"ב; המצע (1999) מבקש בפרק "המשפחה היהודית" "לשנות ולבטל את כל החוקים הפוגעים בטוהר המשפחה היהודית" ולבטל את מעמד "הידועה בציבור" בחוק הישראלי. בפברואר 2025 הוסרה תמונה של זוג גברים מקמפיין של רשות מקרקעי ישראל בעקבות פניית ארגון המתנגד לנראות להט"בית; לפי הדיווחים ההוראה באה מהשר מטעם אגודת ישראל, משרדו תלה את ההסרה בביטול התחרות, וארגוני להט"ב מתחו ביקורת.

אגודת ישראל אינה מציבה נשים ברשימותיה לכנסת ולרשויות המקומיות, ומועמדיה נקבעים במפתח מוסכם בין הפלגים ולא בבחירות פנימיות. בינואר 2019, בעקבות עתירה לבג"ץ, התחייבה המפלגה למחוק מתקנונה את הקביעה שרק גברים יוכלו להצטרף אליה, אך אנשיה הבהירו שנשים לא יצורפו בפועל, משום שחברי המפלגה מחויבים לעמדת מועצת גדולי התורה המתנגדת לכך. המצע (1999) מתנגד לגיוס בנות ודורש הגדלת התמיכה ב"משפחות ברוכות ילדים ועקרות הבית".

הרשימה לא פרסמה עמדה מוסדית בשאלת שותפות עם מפלגות ערביות. ב-3 ביולי 2024 הצביעה סיעת יהדות התורה נגד הוספת סעיף שוויון זכויות לכל האזרחים לחוק הלאום. באפריל 2021 דווח ב-N12 שראשי הסיעות החרדיות מנהלים שיחות עם ראשי רע"ם, ובאותה כתבה תיאר ח"כ אחמד טיבי "ברית מיעוטים" של תמיכה הדדית בין הסיעות.

יהדות התורה לא פרסמה מצע מאז 1999, ולאגודת ישראל אין עמדה מוסדית מפורסמת בנושאי סביבה או אקלים. אף אחד מחברי הסיעה לא נמנה עם יוזמי הצעות חוק האקלים שהונחו בכנסות ה-24 וה-25.

המפלגות החרדיות תמכו בהצעת החוק לוועדה ה"ממלכתית-לאומית" בקריאה הראשונה ב-6.7.2026. אגודת ישראל לא פרסמה עמדה שתומכת בוועדת חקירה ממלכתית.

אגודת ישראל לא פרסמה עמדה על אכיפת החוק, על המשטרה או על דרך הטיפול בפשיעה. הסיעה נמנתה עם הקואליציה שחוקקה את תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ב-28.12.2022, אך אין בכך עמדה על מדיניות פשיעה.