עתיד יהודה ושומרון: עמדות הרשימות

תוכניות 2026 מתחייבות: "נעצור את הסיפוח, נילחם בטרור היהודי ונמנע פיצוץ בגדה", לבלום את הקמת המאחזים ולהפסיק את תקצובם, ולקדם בזירה הפלסטינית "אלטרנטיבה שלטונית מתונה, יציבה ואפקטיבית" ו"מהלך מדיני אחראי מול הפלסטינים". התוכניות אינן נוקבות במילים "שתי מדינות". מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-25 (2022) הגדיר את ההיפרדות מהפלסטינים כיעד לאומי, וקרא לשתי מדינות עם פירוז המדינה הפלסטינית, חילופי שטחים והותרת גושי ההתנחלויות בריבונות ישראל.

הרשימה המשותפת מסרה בספטמבר 2026, בתשובה לשאלון ynet, ש"הכיבוש הוא אם כל חטאת", ושאת כלל ההתנחלויות "יש לפנות לאלתר וללא כל דיחוי", כולל ירושלים המזרחית, מעלה אדומים ואריאל. הרשימה שוללת החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. מצע חד"ש דורש נסיגה מכל השטחים והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל שבירתה ירושלים המזרחית, בגבולות 4 ביוני 1967.

בתשובה לשאלון ynet מספטמבר 2026 מסרה רע"ם שהיא תומכת בפתרון של שתי מדינות, שבו תוקם מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל על בסיס הסכמות בין הצדדים, ומתנגדת להחלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. המפלגה מתנגדת למדיניות שמונעת מהפלסטינים לבנות בשטחי C, ולדבריה עתיד המאחזים ייבחן במסגרת הסדר מדיני. במצע הרשימה הערבית המאוחדת מ-1999 נדרשו סיום הכיבוש והקמת מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים המזרחית.

מצע ביחד אינו כולל סעיף על עתיד יהודה ושומרון, ותפיסת הביטחון שפרסמה הרשימה ב-24 בספטמבר 2026 אינה עוסקת בהסדר מדיני או בריבונות. יו"ר הרשימה נפתלי בנט אמר ב-28 באוגוסט 2026 שהוא מתנגד למדינה פלסטינית "בשום קונסטלציה" ותומך בבנייה ב-E1, וביוני 2026 אמר ששטחי C יהיו בסופו של דבר חלק ממדינת ישראל ושטחי A ו-B יהיו חלק מאוטונומיה פלסטינית. חברי הכנסת של יש עתיד, המרכיב השני של הרשימה, לא השתתפו ביולי 2024 בהצבעה על הצהרת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית. שני מרכיבי הרשימה לא הציגו עמדה משותפת בנושא.

מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) אינו כולל החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אלא מעבר "מתפיסה של פתרון הסכסוך לצמצום הסכסוך", מניעת היווצרות מדינה דו-לאומית, השלמת גדר הביטחון ומניעת בנייה בלתי חוקית בשטח C. מצע כחול לבן לבחירות 2021 מתחייב לחזק את גושי ההתיישבות, לאפשר פיתוח כלכלי בשטחי הרשות הפלסטינית ולשמור "על אופק פתוח להסדרה מדינית עתידית". ביולי 2024 הצביעו רוב חברי הסיעה, ובראשם בני גנץ, בעד הצהרת הכנסת המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, שאושרה ברוב של 68 מול 9.

מצע "10 צעדים" של ישר! אינו מתייחס לעתיד יהודה ושומרון או להתנחלויות, ומדבר על "הרחבת מעגל השלום" ועל הבטחת "רוב יהודי מוצק לדורות". ב-22 באוגוסט 2026, בתגובה לקריאת יו"ר רע"ם להכיר במדינה פלסטינית, כתב יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "אין מדינה פלסטינית, ובממשלה שנקים לא תקום מדינה פלסטינית". המפלגה לא פרסמה עמדה בעד החלת ריבונות ולא פרסמה מתווה מדיני מפורט ליו"ש. העמדה מעורבת: התנגדות למדינה פלסטינית, בלי תמיכה מוצהרת בסיפוח.

סעיף 118 בהסכם הקואליציוני של הליכוד עם הציונות הדתית קובע כי "ראש הממשלה יוביל לגיבוש וקידום מדיניות במסגרתה תוחל הריבונות ביו"ש", וקווי היסוד של הממשלה ה-37 קובעים שלעם היהודי "זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל". מנגד, ב-22 באוקטובר 2025, כשהצעת חוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון אושרה בקריאה טרומית ברוב של 25 מול 24, הנחה ראש הממשלה את חברי הקואליציה להצביע נגד, וח"כ יולי אדלשטיין מהליכוד הצביע בעד בניגוד להנחיה. בפועל ריבונות לא הוחלה.

באתר המפלגה נכתב שהיא מקדמת את רעיון ארץ ישראל השלמה ואת החלת הריבונות הישראלית בשטחי יהודה, שומרון ובנימין. ההסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 כלל התחייבות להסדרת ההתיישבות הצעירה בכ-40 עד 70 מאחזים ביהודה ושומרון, ולהרחבת מערך מג"ב באזור.

סעיף יהודה ושומרון במצע המפלגה קובע "ייצוב המצב הביטחוני והכלכלי בשיתוף פעולה עם ירדן", בלי החלת ריבונות ובלי מדינה פלסטינית; לגבי עזה נדרשת הסרת האחריות הישראלית והעברתה לגורם בינלאומי. בתחילת אוקטובר 2026 הציג יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן תוכנית ליהודה ושומרון: ביטול הסכמי אוסלו, פירוק הרשות הפלסטינית, העברת שטחי A ו-B לניהול ירדני ורצף טריטוריאלי ישראלי בשטח C, תוך שמירה על שליטה ביטחונית ישראלית. לדבריו, בלי יוזמה ישראלית "נקבל מדינה פלסטינית".

מצע המפלגה מציב החלת ריבונות ביהודה ושומרון, ובשלב ראשון "ריבונות דה-פקטו": סגירת המינהל האזרחי והעברת האחריות על ההתיישבות למשרדי הממשלה, והסדרת כ-70 יישובים שהוקמו ללא אישור רשמי. בהסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 קיבלה המפלגה שר במשרד הביטחון שבסמכותו המינהל האזרחי, המתפ"ש והחטיבה להתיישבות.

ביולי 2024 הצביעו חברי סיעת ש"ס בעד הצהרת הכנסת המתנגדת להקמת מדינה פלסטינית, שאושרה ברוב 68 מול 9. קווי היסוד של הממשלה ה-37, שש"ס הייתה חברה בה, קובעים כי "לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל". המפלגה אינה מובילה את סוגיית הריבונות: הסעיף בדבר קידום החלת ריבונות ביהודה ושומרון (סעיף 118) נכלל בהסכם הקואליציוני עם הציונות הדתית.

בהסכם שחתמה יהדות התורה בספטמבר 2019 עם רבנים מהציונות הדתית נקבע כי היא "אינה תומכת ואינה מעוניינת חס ושלום בנסיגות מארץ ישראל על פי החלטת מועצת גדולי התורה". מצע הרשימה (1999) אינו כולל התחייבות לריבונות, וההכרעה בין הזכות על הארץ ל"פיקוח נפש" נמסרת לגדולי התורה.

הרשימה מסרה ל-ynet בספטמבר 2026 שהיא "דוגלת בהתיישבות בכל שטחי מדינת ישראל", שוללת פינוי של יישובים שהוקמו באישור המדינה, ותומכת ב"ריבונות דרך מעשים": אם תהיה אפשרות להחיל חוק על בקעת הירדן, על הגושים או על אזור אסטרטגי אחר, היא תתמוך. מצע המילואימניקים קובע "נפעל כדי למנוע מדינה פלסטינית", והמפלגה הכלכלית מתנגדת "לכל נסיגה או וויתור" משטחי המדינה. הרשימה אינה דורשת ריבונות על כל השטח.

עמך ישראל מסרה בספטמבר 2026 ש"לעולם לא תקום לצדנו מדינה פלסטינית", ושעל המדינה "להחיל ריבונות ביהודה ושומרון ובכל מקום בארץ" ולתמוך בהקמת יישובים. המפלגה קבעה שפינוי יישובים הוא "סכנה קיומית ולא פתרון", ושיש להרוס מיד בנייה פלסטינית בלתי חוקית בשטחי C. ראש הרשימה עופר וינטר פירט תוכנית של פירוז הרשות הפלסטינית ולאחר מכן החלת ריבונות בשטחי B ו-C.