כלכלה ורווחה: עמדות הרשימות

בתוכניות העבודה שהרשימה פרסמה ל-2026 הפרק הכלכלי־חברתי מציב "שינוי עומק של סדרי העדיפויות": הגדלת ההשקעה בשירותים חברתיים ובציבור העובד, דיור בר-השגה ודיור ציבורי, ומאבק במונופולים וביוקר המחיה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מסכם את עקרונות המפלגה בתחום כ"מאבק ביוקר המחייה, שיפור שירותי הרווחה ושיקום השירות הציבורי".

לקראת בחירות 2015 פרסמה ש"ס מצע כלכלי בן 70 עמודים שבמרכזו הגדלת מיסוי על בעלי הכנסות והון גבוהים לצד הרחבת קצבאות, ובו שלושה תנאים שהוצגו כתנאי כניסה לקואליציה: הפחתת מע"מ על מוצרי יסוד, העלאת שכר המינימום והקצאת 7.5% מתוכניות הבנייה לדיור ציבורי. בממשלה ה-37 החזיקה הסיעה בתיקי הרווחה, העבודה והבריאות. בתקציב 2025 הוקצו 277 מיליון ש"ח לתווי מזון מכספים קואליציוניים של ש"ס, אך עד סוף השנה נוצלו מהם כ-10 מיליון בלבד, לאחר שמשרדי הממשלה לא הגיעו להסכמה על אופן החלוקה.

מצע הרשימה (1999) דורש "הגדלת המענקים והתמיכות למשפחות ברוכות ילדים" והרחבת שירותי הרווחה, ובאותו מצע גם הקטנת המעורבות הממשלתית בענפי המשק והפחתת מסים. בהסכם הקואליציוני מול הליכוד (2022) נקבע כי התמיכה במוסדות התורה תוכפל, ותעריף התמיכה לאברך כולל מחו"ל ישולש מ-400 ל-1,175 ש"ח. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 הרשימה מדגישה את הגדלת היצע הדיור למשפחות חרדיות ואת המאבק על תקציבי הישיבות, המשפחות ומעונות היום.

מצע חד"ש דורש שכר מינימום בגובה 60% מהשכר הממוצע במשק, הגדלת קצבאות הילדים ב-40% והשוואת קצבאות הנכות והזקנה לשכר המינימום. המצע קורא לביטול כל ההפרטות שנעשו בחברות ממשלתיות, בבנקים, במשאבי טבע ובשירותים ציבוריים, לחינוך חינם ממעונות היום ועד האוניברסיטה ולהגנה על מערכת הבריאות הציבורית.

לרע"ם אין מצע כלכלי מפורסם, והעמדה נגזרת מהתקציבים שהשיגה בהסכם הקואליציוני. בהסכם מ-2021 עם יש עתיד קיבלה רע"ם תוכנית חומש של 30 מיליארד ש"ח עד 2026 לצמצום פערים בחברה הערבית, הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית בחינוך, דיור, תעסוקה ותשתיות, וכן 2.5 מיליארד ש"ח למיגור פשיעה ו-20 מיליארד ש"ח לתחבורה עירונית ביישובים הערביים. בכנסת קידמה המפלגה את "חוק החשמל", שאושר ב-5 בינואר 2022 ומאפשר חיבור לחשמל של בתים שנבנו ללא היתר.

ביחד היא רשימה משותפת של מפלגת בנט ושל יש עתיד, ותוכניות העבודה שלה משלבות שני כיוונים. תוכנית יוקר המחיה מבטיחה להוריד את מחירי המזון ב-30% בתוך שלוש שנים באמצעות פירוק קרטלי המזון ופתיחת השוק לתחרות, ותוכנית השירות הציבורי מתחייבת לסגור שבעה משרדי ממשלה. במקביל "חוק המשרתים" מעניק למי שמשרת ועובד עדיפות בהטבות דיור, תחבורה, חינוך ומעונות יום והנחות בארנונה, בחשמל ובמים, ומבטל קצבאות והטבות למי שאינו משרת. הסיוע שהתוכניות מציעות ממוקד ומותנה בשירות ובעבודה, ולא אוניברסלי.

במצע המפלגה פרק כלכלה הקורא לפתח את הכלכלה לפי שיטת "קפיטליזם יהודי": השקעה בתשתיות, בתעשייה, בעסקים קטנים ובתעסוקה בפריפריה, לצד צמצום רגולציה ובירוקרטיה. באותו פרק נקבעת הפניית משאבים לחיזוק אוכלוסיות חלשות ושילובן בתעסוקה ולסיוע לקשישים ולנכים, ונכתב שמדיניות כלכלית-חברתית מפורטת תפורסם בנפרד. בהסכם הקואליציוני מדצמבר 2022 קיבלה המפלגה את המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, עם כשני מיליארד ש"ח בשנה לפיתוח הפריפריה.

מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב ל"תוכנית כלכלית מקיפה שתשלב בין כלכלה חופשית לצדק חברתי", הכוללת רפורמות לפתיחת השוק לתחרות וייבוא וביטול חסמים. במקביל נכתב בו כי המפלגה תחזק את מערכת הבריאות הציבורית ואת מערכת החינוך הציבורית, ותשפר את תנאי העצמאים בדמי אבטלה, מחלה ופגיעה. המפלגה לא פרסמה מצע כלכלי חדש לקראת 2026.

מצע "10 צעדים" של המפלגה משלב פירוק מוקדי ריכוזיות, חיזוק תחרות ואימוץ תקינה בינלאומית עם השקעה בתשתיות, תחבורה, חינוך ובריאות בפריפריה ותקצוב דיפרנציאלי. עיקרון מנחה נוסף במצע: תמריצי המדינה, הטבות דיור, נקודות זיכוי ממס וסל הסיוע הממשלתי, יתועדפו לטובת מי שנושא בנטל הביטחוני והכלכלי.

הליכוד לא פרסם מצע בחירות מאז 2009, ובחוקת המפלגה מופיעה "תמיכה במשק חופשי-תחרותי תוך הקטנת המעורבות הממשלתית במשק". בממשלה ה-37 הוביל משרד הכלכלה בראשות הליכוד את רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנכנסה לתוקף בינואר 2025. לצד זאת, ממשלות בראשות הליכוד הרחיבו שירותים במימון ציבורי: בינואר 2012 אישרה הממשלה חינוך חינם מגיל 3, ובמרץ 2024 השיקה שרת התחבורה מירי רגב הנחות בתחבורה הציבורית לצעירים, לחיילים משוחררים ולתושבי הפריפריה, בעלות של כ-250 מיליון ש"ח בשנה.

פרק יוקר המחיה במצע המפלגה נשען על הפחתת רגולציה, הפרטת נמל אשדוד ושדה התעופה בחיפה, פירוק מונופולים בשוק המזון וביטול קצבאות ילדים מהילד החמישי. במקביל נכללים בו הרחבת מענק העבודה, סבסוד מעונות יום לשני הורים עובדים והשלמת הכנסת הגמלאים לגובה שכר המינימום. בממשלה ה-36 (2021–2022) החזיקה המפלגה בתיק האוצר.

מצע המפלגה בכלכלה מציב חוקי מס פשוטים ואחידים והפחתת מיסוי, ביטול מוסד הקביעות בשירות המדינה, איסור על שביתות פוליטיות ותיאגוד בתי החולים הממשלתיים. פרק התעסוקה והרווחה מציג תעסוקה כמענה המרכזי במקום הרחבת קצבאות, לצד השקעה בשירותי בריאות הנפש.

מצע המילואימניקים קובע ש"עידוד תחרות ושוק חופשי הם הבסיס" לכלכלה, ומציע הטבות מס לחברות בפריפריה והעברת תקציבים "מהציבור המשתמט אל הציבור המשרת". המפלגה הכלכלית, השותפה ברשימה ומובילת התחום בה, מציעה להוריד את המע"מ בהדרגה מ-18% ל-12%, להפחית את שיעור מס ההכנסה השולי המרבי ל-40%, לבטל מכסים ומכסות יבוא ולפרק מונופולים. לצד זאת היא מתחייבת להגדיל את קצבאות הזקנה, את התקנים בשירותי הרווחה ואת הסיוע בשכר דירה. הכיוון הכללי הוא שוק חופשי והורדת מסים, עם הגדלה ממוקדת של קצבאות.

בפרק הכלכלה במסמך אבני היסוד כותבת עמך ישראל: "נחתור לשוק חופשי ולשבירת מונופולים". המפלגה מציעה הטבות מס לעסקים שמעסיקים ומתגמלים משרתים, הסרת חסמים רגולטוריים ובירוקרטיים לעסקים קטנים ובינוניים ופתיחת השווקים לתחרות, כולל הסרת חסמי יבוא. המסמך אינו כולל הרחבה של קצבאות או של שירותי רווחה.