דת ומדינה: עמדות הרשימות

בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה התחייב הליכוד להכפיל את התמיכה במוסדות התורה, לבטל את רפורמת הכשרות ולהתאים את המדיניות לעמדת הרבנות הראשית, לקדם חקיקה שתעקוף את פסיקת בג"ץ בעניין הכותל לפי "מנהג המקום", ולתקן את חוק השבות לצמצום סעיף הנכד. ההסכם קובע גם שלא תקודם חקיקה המשנה את הסטטוס קוו בענייני דת ומדינה ללא הסכמת השותפים החרדים.

באתר המפלגה נכתב שהיא תומכת בחיזוק הזהות והמסורת היהודית במוסדות החינוך. במצע שלה נקבע "נפעל להטמעת המשפט העברי במערכת המשפטית", וכן שערכי המדינה יהיו "על פי המוסר היהודי". בממשלה ה-37 החזיקה המפלגה בתיק המורשת.

בפרק "זהות יהודית" במצע מתחייבת המפלגה לשמור על קדושת השבת וחגי ישראל, על מוסד הנישואין והמשפחה ועל הכשרות הממלכתית, לחזק את מעמד הרבנות הראשית ולעגן בחקיקה את סמכות בתי הדין הרבניים לפסוק בדיני ממונות. המצע כולל גם אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה וצמצום עבודות שאינן הכרחיות בשבת. מצע זהות, השותפה לרשימה, קובע שהזהות היהודית של המדינה "תבוא לידי ביטוי מתוך חירות ובחירה, ולא מתוך כפייה".

בממשלה ה-37 החזיקה ש"ס בתיקי הדתות והפנים, וסעיף 138 בהסכם הקואליציוני שלה עם הליכוד קובע כי "הממשלה תפעל למתן מעמד עצמאי לרשת מעיין החינוך התורני", רשת החינוך של המפלגה. הסיעה פרסמה הודעה רשמית נגד הצעת חוק לנישואים אזרחיים, שלפיה מדובר בחוק "הפוגע במוסד הנישואין כדת משה וישראל".

מצע הרשימה (1999) דורש ביטול היתרי עבודה ומסחר בשבתות, מתחייב להיאבק "נגד נישואין אזרחיים" ומסרב להכרה בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי. בכנסת ה-25 היו המפלגות החרדיות בין יוזמות החוק שביטל את רפורמת הכשרות של 2021 והחזיר לרבנות הראשית ולרבנים מוסמכים את הסמכות להנפקת תעודות כשרות, והרשימה מתנגדת להרחבת תפילה לא-אורתודוקסית בכותל.

רע"ם נחשבה לזרוע הפוליטית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, ורשימתה לכנסת נקבעה בעבר בידי מועצת השורא של התנועה. בריאיון מ-2020, שבו הציג גם את עמדת מפלגתו, אמר יו"ר המפלגה מנסור עבאס שמוסלמים אינם זקוקים לחלופה של נישואים אזרחיים ושעל המדינה לאמץ את הדין השרעי בענייני משפחה. בדצמבר 2025 הודיע עבאס על הפרדת המפלגה מהתנועה האסלאמית וממועצת השורא, ורשימתה לכנסת ה-26 נבחרה בפריימריז פנימיים ללא כפיפות למועצת השורא. רע"ם לא פרסמה מאז מצע בנושא דת ומדינה.

מצע כחול לבן לבחירות 2021 מבקש לייצג "יהדות ברוח בית הלל", ומתחייב לפעול "לאפשר תחבורה בשבת באופן מצומצם ומוגדר על ידי הרשויות המקומיות", לרפורמה במערך הכשרות ולמערכת גיור "מאירת פנים" לפי כללי ההלכה, וכן למסד את זכות הלהט"ב לזוגיות באמצעות ברית הזוגיות. מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) תומך בהרחבת סמכות השלטון המקומי "לעצב את השבת בתחומו", לצד מרחב ציבורי שיבטא את זהותה היהודית של המדינה. המצעים מציעים הסדרים מקומיים ורפורמות, ולא הפרדה מלאה של דת ומדינה.

מסמך אבני היסוד של עמך ישראל מתאר מדינה יהודית שבה "היהדות מזמינה ולא כופה, משתפת ולא מכתיבה", ומכיר ב"ערך לימוד התורה כערך יסודי בעם ישראל". המסמך אינו מציג מדיניות בשאלות כמו תחבורה ציבורית בשבת, נישואים או כשרות. העמדה הכללית משלבת זהות יהודית מובהקת עם התנגדות לכפייה, ולכן הציון באמצע.

ב-17 בספטמבר 2026 פרסמה ביחד תוכנית לדת ומדינה בכותרת "מדינה יהודית בלי כפייה". התוכנית קובעת שכל רשות מקומית תחליט על תחבורה ציבורית בשבת, מציעה ברית זוגיות אזרחית במשרד הפנים "בלי תלות בדת, במגדר או בנטייה מינית", ומבטלת את בלעדיות הרבנות הראשית בכשרות ובגיור בלי לבטל את הרבנות עצמה. היא גם מתנה מימון ציבורי למוסדות חינוך בלימודי ליבה מלאים ומבקשת לבטל את החוקים להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. התוכנית מגדירה את ישראל כמדינה יהודית ואינה מציעה הפרדה מלאה של דת ומדינה.

תוכניות 2026 כוללות חקיקת חוק נישואין אזרחיים וחופש בחירה בנישואים וגירושים, פירוק מונופול הרבנות בגיור ובכשרות, ומאבק בהדתה בצה"ל, במרחב הציבורי ובמערכת החינוך. הפרק מתחייב לתחבורה ציבורית שתפעל בכל ימות השבוע ותחבר את כל ערי ישראל, ומשאיר לרשויות המקומיות להתאים את ההסדרים בתוך היישובים. הפרק מגדיר את המטרה כ"ישראל יהודית ודמוקרטית" שמכבדת את המסורת היהודית ומבטיחה "חופש דת וחופש מדת".

בתוכנית ישר! לקליטת עלייה מתחייבת המפלגה "לפעול למיסוד זוגיות אזרחית בישראל" ולקדם תהליכי גיור מכבדים, ובתוכניתה לקהילה הגאה היא מפרטת מסלול לרישום זוגיות אזרחית במקביל לבתי הדין הדתיים ולא במקומם. בנושא השבת היא מציעה "יהדות מכילה ומכבדת" ומרחיבה את סמכות הרשויות המקומיות והקהילות לעצב את השבת במרחב הציבורי לפי אופיין. בתוכנית לשוויון מגדרי היא מתחייבת להחזיר את הסטטוס-קוו שהיה לפני הממשלה הנוכחית בסמכויות בתי הדין הרבניים. המפלגה אינה מציעה הפרדה מלאה של דת ומדינה, ומגדירה את מטרתה כ"הסדרים חדשים ומאוזנים" במדינה יהודית ודמוקרטית.

במצע המפלגה פרק שכותרתו "הפרדה בין דת ומדינה בכל התחומים הבאים", ובו: אפשרות לנישואים וגירושים אזרחיים, העברת הסמכויות על פתיחת עסקים ותחבורה ציבורית בשבת לרשויות המקומיות, ביטול המועצות הדתיות, השלמת רפורמת גיור על ידי רבני ערים והשבת בתי הדין הרבניים ממשרד הדתות למשרד המשפטים. המצע קובע גם "אנו מתנגדים לכפייה דתית מכל סוג שהיא".

למילואימניקים, המפלגה שבראש הרשימה, אין עמדה מוסדית בסוגיות דת ומדינה. המפלגה הכלכלית, השותפה ברשימה, מציעה במצעה להפריט את הכשרות ולאפשר לכל רב מוסמך לתת שירותי כשרות, ומתחייבת למנוע הדרת נשים והפרדה מגדרית במרחב הציבורי ולקדם פתרונות לעגונות ולמסורבות גט. ראש הרשימה, יועז הנדל, תמך בעבר בשמו בתחבורה ציבורית בשבת ובחוק ברית הזוגיות לחסרי דת. העמדות שפורסמו נוטות לצמצום מעורבות הדת במדינה, אך אין ברשימה מצע להפרדה מלאה.

מצע חד"ש דורש "הפרדת הדת מהמדינה; ביטול כל חוקי הכפייה הדתית", הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים והכרה במסגרות משפחתיות אלטרנטיביות. במצע המורחב נדרשת חוקה דמוקרטית שתבטיח את "אופייה החילוני של המדינה" ואת שוויון אזרחיה.