ביטחון ומדיניות חוץ: עמדות הרשימות

בממשלות בראשות הליכוד נחתמו הסכמי אברהם, וב-15 באוקטובר 2020 אישרה הכנסת את הסכם השלום עם איחוד האמירויות ברוב של 80 מול 13, במסגור רשמי של "שלום מתוך עוצמה". המכון הישראלי לדמוקרטיה מציין שהמפלגה נהגה בגמישות פרגמטית, מהסכמי קמפ דייוויד דרך ועידת מדריד ועד ההתנתקות. מנגד, ב-18 ביולי 2024 תמכו חברי הליכוד בהחלטת הכנסת נגד הקמת מדינה פלסטינית ממערב לירדן, שאושרה ברוב של 68 מול 9, וב-13 ביוני 2025 פתחה ממשלה בראשות הליכוד במבצע "עם כלביא", תקיפה צבאית במתקני הגרעין של איראן. הליכוד לא פרסם מצע מאז 2009.

ב-24 בספטמבר 2026 פרסמה ביחד את תפיסת הביטחון שלה, שקובעת "מהכלה נעבור להרתעה, מהתשה נעבור להכרעה". התוכנית מציבה במרכז צבא "גדול, יוזם וקטלני", אולטימטום לחמאס להתפרק מנשקו, תגובה ישירה נגד איראן על פגיעה של חיזבאללה והכרזה על קטאר כמדינת אויב. לצד זאת היא כוללת "עוצמה מדינית": חיזוק הסכמי אברהם, חידוש ועידת הנגב שיזם יאיר לפיד ונורמליזציה עם סעודיה ומדינות נוספות.

במצע המפלגה נקבע: "עוברים ממגננה להתקפה, ממדיניות 'הכלת האויב' לחיסולו והשמדתו". בינואר 2025 התפטרו שלושת שרי המפלגה והסיעה יצאה מהקואליציה בשל אישור הסכם הפסקת האש וחילופי החטופים מול חמאס, וחזרה במרץ 2025 עם חידוש הלחימה. חוק עונש מוות למחבלים, שיזמה ח"כ לימור סון הר-מלך מהסיעה, אושר סופית ב-30 במרץ 2026 ברוב של 62 מול 48.

תפיסת הביטחון במצע בנויה על שישה עקרונות, בהם "אפס הכלה", "מכה מקדימה לאויב" ו"נגמר עידן התיקו", ועל הגדלת תקציב הביטחון מ-70 ל-95 מיליארד ש"ח בשנה לעשר שנים. בפרק מדיניות החוץ המפלגה כותבת שהסכסוך אינו טריטוריאלי אלא תלת-ממדי, ושרק "עסקת חבילה כוללת" אזורית עם מדינות ערב המתונות תביא לסופיות הסכסוך.

פרק "המלחמה בטרור" במצע קורא להכרעה צבאית ולמלחמה חסרת פשרות, לפעולה מול מדינות העולם להגדרת הרשות הפלסטינית כארגון טרור, להחמרת תנאי הכליאה של אסירים ביטחוניים ולהגשת כתבי אישום בבקשה לעונש מוות. פרק ההתיישבות שולל הקמת מדינה פלסטינית ומתנגד לניהול משא ומתן שבמרכזו הקפאת בנייה או פינוי יישובים.

מצע המילואימניקים קובע "מדיניות ביטחון אגרסיבית המעבירה את ההכרעה לשטח האויב", ובה שליטה מלאה בפרימטר של עזה, הקמת מנהלת להגירה מרצון מעזה ופתיחת מערכה לפירוק חיזבאללה מנשקו אם לא יפורק לפי ההסכם. המצע קובע ש"הטבע של האויבים שלנו הוא להפר הסכמים", ולצד זאת כולל "קידום שיתופי פעולה אזוריים להחלשת הציר האיראני". המפלגה הכלכלית, השותפה ברשימה, מתנגדת לכל הסדר בעזה שלא יכלול הפסקת הסתה במוסדות החינוך, אך מקבלת בתנאי זה הסדר שינוהל בידי מדינות ערב או גוף בין-לאומי. הציון משקף עדיפות ברורה לכוח, לצד נכונות מותנית להסדרים ולשיתופי פעולה אזוריים.

מסמך אבני היסוד של עמך ישראל קובע מעבר "מהכלה להכרעה", על בסיס "הכרעה מהירה, גביית מחיר טריטוריאלי מהאויב" ושלילת יכולות מתמשכת, ודורש להוביל "תכנית הגירה מרצון" מרצועת עזה. בזירה הבין-לאומית המסמך מדבר על דיפלומטיה ציבורית שנועדה להרחיב את חופש הפעולה המדיני והביטחוני של ישראל, ולא על הסכמים או הסדרים. ראש הרשימה עופר וינטר אמר בספטמבר 2026 שיש לעבור ליוזמה "מהקונספציה של הסדרה".

מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) קובע "נעמיד קיר ברזל מול חורשי רעתנו לצד חיזוק הסכמי השלום", פעולה נגד ההתעצמות האיראנית, ופעילות עם גורמים בינלאומיים ומדינות המפרץ לפיתוח אזורי תעשייה ובניית בתי חולים והגברת חופש התנועה לפלסטינים. באותו מצע נכתב "נקדם מעבר מתפיסה של פתרון הסכסוך לצמצום הסכסוך". הסיעה הצטרפה לממשלת החירום ולקבינט המלחמה באוקטובר 2023 ופרשה ממנה ביוני 2024 בטענה להיעדר תוכנית אסטרטגית להמשך המלחמה.

בעמדות שהמפלגה רשמה אצל רשם המפלגות, כפי שמובאות באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, היא דוגלת בחיזוק הביטחון הלאומי והצבא ובמקביל ביצירת ״הסכמי שלום ושיתוף פעולה״ אזוריים המבוססים על כוח צבאי וכלכלי. מצע ״10 צעדים״ מציב תפיסת ביטחון חדשה במקום ״שיטת הפלסטרים״, חיזוק צה״ל וביצור הגבולות, ולצידם ״הרחבת מעגל השלום״ וביסוס מעמדה של ישראל בעולם.

ש"ס לא פרסמה דוקטרינה ביטחונית-מדינית מסודרת ולא החזיקה בתיקי החוץ או הביטחון. לפי סיכום עמדותיה במכון הישראלי לדמוקרטיה היא "תומכת בהסדרי שלום עם מדינות ערב תוך שמירה על ביטחונם של תושבי ישראל" ומתנגדת לחלוקת ירושלים; בפועל נמנעה בהצבעה על הסכם אוסלו הראשון והתנגדה להסכם אוסלו ב', לשיחות קמפ דייוויד (2000) ולתוכנית ההתנתקות (2005).

לפי מצע הרשימה (1999), הזכות על ארץ ישראל נשקלת לצד העיקרון ש"פיקוח נפש מעל לכל", והאיזון ביניהם "ייקבע, הלכה למעשה, רק על ידי גדולי התורה"; באותו פרק נדרש "קידום יוזמות מדיניות" להסדרי שלום עם השכנים. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 הרשימה לא פרסמה עמדה עצמאית מפורטת על עזה, לבנון או איראן, ועיקר עיסוקה בנושאי פנים.

הפרק המדיני־ביטחוני בתוכניות 2026 מציג "מדיניות של יוזמה והכרעה": יוזמה מדינית אזורית, נורמליזציה עם סעודיה וסגירת זירות הלחימה בעזה, בלבנון ובסוריה, ובמקביל החלפת שלטון חמאס, מאבק בטרור והקמת ברית אזורית מול איראן. מצע מפלגת העבודה לכנסת ה-25 (2022) שילב באופן דומה חידוש מו"מ מדיני עם הרשות הפלסטינית עם ביצור עוצמתו של צה"ל וחיזוק הסכמי אברהם.

במצע חד"ש מ-2009, שחד"ש מובילה את הרשימה, נדרשו נסיגה מכל השטחים שנכבשו ב-1967 והקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל, שלום עם לבנון וסוריה על בסיס קווי 4 ביוני 1967, הפחתה של 50% בהוצאות הצבאיות, הצטרפות ישראל לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני ופירוז המזרח התיכון מנשק להשמדה המונית. במצע המעודכן של חד"ש, בן 12 הסעיפים, נדרשות גם היענות מיידית ליוזמת השלום הערבית וביצוע החלטות האו"ם בסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בתשובה לשאלון ynet מספטמבר 2026 מסרה רע"ם שהיא תומכת בפתרון של שתי מדינות שיושג בהסכמה בין הצדדים. בדצמבר 2023 קרא יו"ר המפלגה מנסור עבאס בראיון ל-CNN לארגונים הפלסטיניים החמושים להניח את נשקם ולפעול עם הרשות הפלסטינית להקמת מדינה בדרכי שלום; למחרת הבהירה המפלגה שהכוונה לפירוק הנשק בידי המדינה הפלסטינית לאחר הקמתה. במצע הרשימה הערבית המאוחדת מ-1999 נדרשו נסיגת ישראל מכל השטחים הערביים שנכבשו ב-1967, מאבק למען שלום בין-לאומי והפחתת מרוץ החימוש במזרח התיכון.