הרפורמה המשפטית: עמדות הרשימות

מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב לשמור על "עצמאות מערכת המשפט ועל הפרדת הרשויות" ועל ביצור שלטון החוק, לצד "תיקונים הכרחיים, שיגבירו את האמון במערכת המשפט": הגבלת כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים, עיגון עקרון השוויון בחוק יסוד, וקידום חוק יסוד: החקיקה "במתווה שיכלול הסכמה רחבה". במרץ 2023 הודיעה המפלגה כי "המחנה הממלכתי ואני דוחים את הצעת הקואליציה באופן חד וברור" בעניין הוועדה לבחירת שופטים, וקראה להידברות על בסיס מתווה הנשיא.

בפרק הדמוקרטיה והמשפט בתוכניות 2026 מתחייבת הרשימה: "נבטל את כל חוקי ההפיכה המשטרית ונייעל את מערכת המשפט", וכן "נחזק את הכנסת ואת עקרון הפרדת הרשויות, ונחוקק את חוק יסוד החקיקה". עוד היא מתחייבת לבצר זכויות אזרחיות וחברתיות בחוקי יסוד ולחזק את שומרי הסף. מצע מפלגת העבודה ל-2022 כלל התנגדות לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ודרישת רוב של 61 ח"כים לשינוי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

מצע "10 צעדים" של ישר! מתחייב לכבד את "זכויות המיעוט, זכויות האדם, שלטון החוק" ולשמור על "תקשורת חופשית ומערכת משפט עצמאית". לצד זאת הוא מתחייב לחוקק את חוק יסוד החקיקה "שיחזק את עצמאות וסמכות הכנסת" וחוקים שיגדירו "כללי משחק ברורים ומוסכמים", להגביל את כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות ולסיים את עידן המינויים הלא-מקצועיים. המצע אינו כולל רכיבים מהרפורמה המשפטית של 2023, כמו שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים או פסקת התגברות. חוק יסוד החקיקה מופיע גם בתוכניות של מפלגות שהתנגדו לרפורמה.

פרק שיטת הממשל במצע כולל קידום חוקה על בסיס עבודתם של פרופ' רייכמן, פרופ' פרידמן ומשה ניסים, שתעגן זכויות אדם וחלוקת רשויות, הקמת בית משפט לחוקה לאחר כינונה, והתנגדות מפורשת ל"חוק הצרפתי" ולפסקת ההתגברות. במרץ 2025, עם אישור החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הודיע יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן, יחד עם ראשי מפלגות אופוזיציה נוספות, שיבטל את החוק אם ייבחר.

הרשימה המשותפת מסרה בספטמבר 2026, בתשובה לשאלון ynet, שהיא "בעד כל צעד שיחזק את המרחב הדמוקרטי" ושצריך "איזון בין הרשויות, ולא ממשלה שיכולה לעשות מה שבא לה בלי איזונים ובלמים", וכן מנגנון מאוזן לבחירת שופטים שישמור על עצמאות מערכת המשפט. מצע חד"ש דורש חוקה דמוקרטית שתגן על זכויות האדם והאזרח, ובמאי 2023 התנגדו מוסדות חד"ש ומק"י לחקיקה שקידמה הממשלה בנוגע למערכת המשפט.

בספטמבר 2026 סירבה רע"ם להשיב לשאלון ynet על עמדתה כיום בנוגע לשינויים במערכת המשפט. ב-2023 הצביעו חברי הסיעה נגד ביטול עילת הסבירות ונגד הצעות מרכזיות לשינוי מערכת המשפט; בהצבעה הסופית על עילת הסבירות ב-24 ביולי 2023 החרימה האופוזיציה את ההצבעה, והחוק אושר ברוב של 64 ללא מתנגדים. יו"ר המפלגה מנסור עבאס אמר אז שאין להעניק כוח מוחלט לא לכנסת ולממשלה ולא לבית המשפט. במרץ 2023 הציע מתווה פשרה לשינוי הוועדה לבחירת שופטים: ועדה בת 12 חברים שתכלול ייצוג לאופוזיציה ולחברה הערבית.

מצע ביחד קובע שהממשלה "תכונן חוקה על בסיס עקרונות מגילת העצמאות", ושהביקורת השיפוטית וחוקי היסוד יוסדרו "תוך חתירה להסכמות רחבות". המצע כולל גם הגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים והקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר. המצע מבקש להסדיר מחדש את היחסים בין הרשויות בהסכמה רחבה, בלי לפרט את תוכן ההסדרה.

שר המשפטים מטעם הליכוד יריב לוין הציג בינואר 2023 את הרפורמה במערכת המשפט. תיקון חוק יסוד: השפיטה שצמצם את עילת הסבירות אושר ב-24 ביולי 2023 בתמיכת הקואליציה, ובוטל על ידי בג"ץ ב-1 בינואר 2024 ברוב של 8 מול 7 (בג"ץ 5658/23). ב-27 במרץ 2025 אישרה הכנסת ברוב של 67, בהיעדר האופוזיציה, את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיחול מהכנסת ה-26: במקום שני נציגי לשכת עורכי הדין ייכנסו שני נציגי ציבור שיבחרו הקואליציה והאופוזיציה, כך ששישה מתשעת חברי הוועדה יהיו פוליטיקאים או נציגים שבחרו פוליטיקאים.

במצע שפרסמה ב-2022 דורשת המפלגה שבחירת שופטי בית המשפט העליון תיעשה בידי נבחרי הציבור, ומקדמת הטמעת המשפט העברי במערכת המשפט. הסיעה הייתה חלק מהקואליציה שהעבירה במרץ 2025 את התיקון לחוק יסוד: השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

מצע המפלגה מציב חוק יסוד שלפיו בית המשפט יוכל לפסול חוק רק פה אחד, ושיאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוק שנפסל לארבע שנים, ולאחר מכן לתקופה שאינה מוגבלת בזמן, וכן פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים. סיעת המפלגה הייתה בין 64 חברי הקואליציה שאישרו ביולי 2023 את תיקון מס' 3 לחוק-יסוד: השפיטה (ביטול עילת הסבירות); ב-1 בינואר 2024 הכריז בית המשפט העליון על בטלות התיקון ברוב של 8 מתוך 15 שופטים.

סעיף 121 בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה-37 קובע כי "כל סיעות הקואליציה יתמכו בכל הצעות החוק, כולל תיקונים לחוקי יסוד, כפי שיוצעו על ידי שר המשפטים". תיקון חוק יסוד: השפיטה לצמצום עילת הסבירות אושר ב-24 ביולי 2023 בקולות 64 חברי הקואליציה, ובהם 11 חברי סיעת ש"ס, לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה.

מצע הרשימה (1999) דוחה את מה שהוא מתאר כניסיון של מערכת השיפוט "להשתלט על חיי העם והמדינה", מתנגד לעיגון סעיפים בחוקי יסוד שעלולים לפגוע ביהדות התורנית ודורש הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. ב-24 ביולי 2023 הצביעו חברי הסיעה, יחד עם כל חברי הקואליציה, בעד תיקון חוק יסוד: השפיטה לצמצום עילת הסבירות, שאושר ברוב 64 מול 0 לאחר שחברי האופוזיציה יצאו מהמליאה. למחרת דרשו בכירים בסיעה מראש הממשלה "חוק לימוד תורה או פסקת התגברות", כדי למנוע פסילת הסדר דחיית הגיוס בבג"ץ.

הרשימה מסרה ל-ynet בספטמבר 2026: "אנחנו בעד שינויים במערכת המשפט". לדבריה יש לחוקק תחילה חוק יסוד: החקיקה, לאפשר לכנסת לגבור על פסילת חוק בבג"ץ ברוב של יותר מ-72 חברי כנסת, לקבוע בחקיקה הרכב מאוזן לוועדה לבחירת שופטים ולצמצם את עילת הסבירות בלי לבטל אותה. מצע המילואימניקים כולל גם פיצול תפקידי היועמ"ש וביקורת חיצונית על מערכת המשפט, וקובע שהתיקונים ייעשו "תחת הסכמות רחבות".

עמך ישראל מסרה בספטמבר 2026 ש"האיזון בין הרשויות הופר ובית המשפט לקח לעצמו סמכויות-יתר". המפלגה מציעה להוציא את נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה לבחירת שופטים ולצמצם את עילת הסבירות. במסמך אבני היסוד שפרסמה היא מתחייבת גם לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולאפשר ערעור על החלטות בג"ץ באמצעות "ערכאת ערעור עליונה".