לפי מצע הרשימה (1999), הזכות על ארץ ישראל נשקלת לצד העיקרון ש"פיקוח נפש מעל לכל", והאיזון ביניהם "ייקבע, הלכה למעשה, רק על ידי גדולי התורה"; באותו פרק נדרש "קידום יוזמות מדיניות" להסדרי שלום עם השכנים. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 הרשימה לא פרסמה עמדה עצמאית מפורטת על עזה, לבנון או איראן, ועיקר עיסוקה בנושאי פנים.
מצע הרשימה (1999) דורש שהגדרת "יהודי" תהיה "אך ורק לפי קביעת ההלכה" ותיקון חוק השבות בהתאם, וקובע שהחינוך היהודי "חייב להיות מבוסס על הקניית האמונה". שלוש המפלגות המרכיבות את הרשימה כפופות למועצות גדולי התורה שלהן.
מצע הרשימה (1999) דורש ביטול היתרי עבודה ומסחר בשבתות, מתחייב להיאבק "נגד נישואין אזרחיים" ומסרב להכרה בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי. בכנסת ה-25 היו המפלגות החרדיות בין יוזמות החוק שביטל את רפורמת הכשרות של 2021 והחזיר לרבנות הראשית ולרבנים מוסמכים את הסמכות להנפקת תעודות כשרות, והרשימה מתנגדת להרחבת תפילה לא-אורתודוקסית בכותל.
מצע הרשימה דוחה מה שהוא מתאר כניסיון של מערכת השיפוט להשתלט על חיי העם והמדינה, מתנגד לעיגון סעיפים בחוקי יסוד שעלולים לפגוע ביהדות התורנית ודורש הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. ביולי 2023, בעת שהרשימה הייתה חלק מהקואליציה שקידמה את הרפורמה המשפטית, דרשו בכירים בסיעה "או חוק יסוד לימוד תורה או פסקת התגברות", כדי למנוע פסילת הסדר דחיית הגיוס בבג"ץ.
מצע הרשימה (1999) דורש "הגדלת המענקים והתמיכות למשפחות ברוכות ילדים" והרחבת שירותי הרווחה, ובאותו מצע גם הקטנת המעורבות הממשלתית בענפי המשק והפחתת מסים. בהסכם הקואליציוני מול הליכוד (2022) שולש תעריף הקצבה לאברך כולל מ-400 ל-1,175 ש"ח. לקראת הבחירות לכנסת ה-26 הרשימה מדגישה את הגדלת היצע הדיור למשפחות חרדיות ואת המאבק על תקציבי הישיבות, המשפחות ומעונות היום.
בהסכם שחתמה יהדות התורה בספטמבר 2019 עם רבנים מהציונות הדתית נקבע כי היא "אינה תומכת ואינה מעוניינת חס ושלום בנסיגות מארץ ישראל על פי החלטת מועצת גדולי התורה". מצע הרשימה (1999) אינו כולל התחייבות לריבונות, וההכרעה בין הזכות על הארץ ל"פיקוח נפש" נמסרת לגדולי התורה.
מצע הרשימה (1999) מתחייב לעמוד "על משמרת עם התורה בהמשך ההסדר לדחיית גיוסם של תלמידי הישיבות". ביולי 2025 פרשו דגל התורה ואגודת ישראל מהממשלה ומהקואליציה בהוראת מועצות גדולי התורה על רקע חוק הגיוס. ב-28 בספטמבר 2026 הודיע יו"ר הרשימה כי לפי הוראת גדולי ישראל "יהדות התורה על כל מרכיביה לא תתמוך ולא תיכנס לאף ממשלה ללא הסדרת מעמדם של לומדי התורה".
הרשימה לא פרסמה מצע בנושא זכויות להט"ב. מצע 1999 מבקש "לשנות ולבטל את כל החוקים הפוגעים בטוהר המשפחה היהודית", ובהסכם הקואליציוני בין יהדות התורה לליכוד מדצמבר 2022 נכלל סעיף לתיקון חוק איסור הפליה, שיאפשר לבעל עסק פרטי לסרב לתת שירות מטעמי אמונה דתית.
ברשימה שהגישה יהדות התורה ב-2022 נכללו 120 מועמדים ואף לא אישה אחת, והמועמדים נקבעים בהחלטת מועצות גדולי התורה ולא בבחירות פנימיות. גם בין 15 המועמדים הראשונים ברשימה שהוגשה ב-8 בספטמבר 2026 אין נשים. מצע 1999 מתנגד לגיוס בנות ולשירות לאומי לנשים.
הרשימה לא פרסמה עמדה מוסדית בשאלת שותפות עם מפלגות ערביות. ב-23 בספטמבר 2026 נמנע נציג אגודת ישראל בוועדת הבחירות המרכזית בהצבעה על פסילת רע"מ, ונציגי יהדות התורה ואגודת ישראל נמנעו בהצבעה על פסילת ח"כ עופר כסיף. ב-3 ביולי 2024 הצביעה הסיעה נגד הוספת סעיף שוויון זכויות לכל האזרחים לחוק הלאום.
לרשימה אין עמדה מוסדית מפורסמת בנושאי סביבה או אקלים. ראש הרשימה, יעקב אשר, הוביל כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה את הכנת חוק האקלים הממשלתי לקריאה שנייה ושלישית, שאושרה בוועדה בדצמבר 2024; זה תפקיד של יושב ראש ועדה ולא עמדת מפלגה.
המפלגות החרדיות תמכו בהצעת החוק לוועדה ה"ממלכתית-לאומית" בקריאה הראשונה ב-6 ביולי 2026, שעברה ברוב של 59 מול 0 אחרי שסיעות האופוזיציה החרימו את ההצבעה. הרשימה לא פרסמה עמדה שתומכת בוועדת חקירה ממלכתית.
הרשימה לא פרסמה עמדה על אכיפת החוק, על המשטרה או על דרך הטיפול בפשיעה. הסיעה נמנתה עם הקואליציה שחוקקה את תיקון מס' 37 לפקודת המשטרה ב-28 בדצמבר 2022, אך אין בכך עמדה על מדיניות פשיעה.