ועדת חקירה ל-7 באוקטובר: עמדות הרשימות

ח"כ אריאל קלנר מהליכוד הניח את הצעת החוק להקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (פ/6380/25, 23.12.2025), שבה הכנסת מרכיבה את הוועדה והממשלה מוסמכת לקבוע ולשנות את נושאי החקירה. ההצעה עברה בטרומית ב-24.12.2025 ברוב של 53 מול 48 בתמיכת הליכוד, ובקריאה ראשונה ב-6.7.2026 ברוב של 59 מול 0 אחרי שהאופוזיציה החרימה. את המנדט של הוועדה אמור לקבוע צוות שרים. לפי mako בראשו עומד שר המשפטים יריב לוין, ולפי ynet ראש הממשלה ניהל את ישיבתו הראשונה. ראש הממשלה נעדר משתי ההצבעות. שני חברי ליכוד, השר זאב אלקין וח"כ יולי אדלשטיין, החרימו את ההצבעה הטרומית ותמכו בוועדה ממלכתית.

עוצמה יהודית לא פרסמה עמדה התומכת בוועדת חקירה ממלכתית. בנובמבר 2025, כשהוקם צוות השרים שידון בוועדת החקירה לאירועי 7 באוקטובר ובו גם שרי המפלגה, אמר ראש הרשימה: "המתווה חייב להיות לאומי ללא אנשי מערכת המשפט, אלו שיושבים על הכס הם חלק מהנחקרים". הסיעה היא חלק מהקואליציה שקידמה את הצעת החוק לוועדה "ממלכתית-לאומית", שעברה בקריאה ראשונה ב-6 ביולי 2026 ברוב של 59 מול 0 אחרי שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה. בספטמבר 2026 סירבה המפלגה להשיב לשאלת ynet על עמדתה בנושא.

הצעת החוק של הקואליציה, שהציונות הדתית חברה בה, להקמת ועדה "ממלכתית-לאומית" לחקר 7 באוקטובר, שהרכבה לא ייקבע בידי נשיא בית המשפט העליון, אושרה בקריאה טרומית ב-24 בדצמבר 2025 ברוב 53 מול 48, ובקריאה ראשונה ב-6 ביולי 2026 ברוב 59 בלי מתנגדים, כשהאופוזיציה החרימה את ההצבעה. הציונות הדתית לא פרסמה עמדה שתומכת בוועדת חקירה ממלכתית לפי חוק ועדות חקירה.

לפי ynet, ביוני 2026 סוכם בפגישה בין ראש הממשלה, אריה דרעי ומשה גפני כי המפלגות החרדיות יתמכו בקריאה ראשונה בהצעת החוק לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" לאירועי 7 באוקטובר, במסגרת הסכמות שכללו קידום חוקים שדרשו. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ב-6 ביולי 2026 ברוב של 59 מול 0, לאחר שסיעות האופוזיציה החרימו את ההצבעה. מנגד, בינואר 2025 הביעו ח"כים מהסיעה, יוסי טייב וינון אזולאי, תמיכה בוועדת חקירה ממלכתית, וכך גם שר הפנים דאז משה ארבל, ודרעי קרא להקים ועדה "שתהיה מקובלת על רוב העם".

לפי ynet, ביוני 2026 סוכם בפגישה בין ראש הממשלה, אריה דרעי ומשה גפני כי המפלגות החרדיות יתמכו בקריאה ראשונה בהצעת החוק לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" לאירועי 7 באוקטובר, במסגרת הסכמות שכללו קידום חוקים שדרשו. ההצעה עברה בקריאה ראשונה ב-6 ביולי 2026 ברוב של 59 מול 0, לאחר שסיעות האופוזיציה החרימו את ההצבעה. חודש קודם לכן, ב-27 במאי 2026, איים גפני להצביע בעד הצעת האופוזיציה להקמת ועדת חקירה ממלכתית אם לא יקודם חוק המעונות. הרשימה לא פרסמה עמדה עקרונית בשאלת סוג הוועדה.

עמך ישראל פרסמה הצעה ל"מנגנון חקירה מיוחד" לאירועי 7 באוקטובר: גוף עצמאי שיקבל את מלוא הסמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, אך יושב הראש וסגנו, שניהם שופטים, ייבחרו בהצבעה חשאית של כל חברי הכנסת. השניים ימנו את שאר חברי הוועדה, ובהם שלושה נציגי משפחות שכולות ומשפחות חטופים, ונציג נוסף ייבחר בידי הרשויות המקומיות שנפגעו. ההצעה משלבת שופטים וסמכויות של ועדה ממלכתית עם מינוי בידי הכנסת במקום בידי נשיא בית המשפט העליון, ולכן הציון באמצע.

מצע הרשימה כולל הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר לצד הגבלת כהונת ראש הממשלה לשמונה שנים. ראש הרשימה נפתלי בנט הצהיר: "ביום הראשון של הממשלה החדשה בראשותי נקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר". יאיר לפיד, מספר 2 ברשימה, הודיע שהאופוזיציה תחרים את ההצבעה על המודל הפוליטי, ואמר: "האופוזיציה לא תהיה חלק ממצג שווא שכל מטרתו היא לטייח".

בהגשת הרשימה ב-8 בספטמבר 2026 מנתה כחול לבן את הקמת ועדת חקירה ממלכתית בין יעדיה המרכזיים. יו"ר המפלגה בני גנץ תקף את מנגנון המנדט של הוועדה שהציעה הקואליציה: "באיזה עולם מעוות ומנותק נראה לכם שהנחקרים עצמם יקבעו מה יהיה המנדט של החקירה ומי יהיו החוקרים?", והסיעה החרימה את ההצבעה בקריאה הראשונה. המפלגה לא פרסמה סעיף מצע בנושא.

הפרק המדיני-ביטחוני בתוכניות 2026 של הדמוקרטים מתחייב: "נקים ועדת חקירה ממלכתית ונשקם את מערכת הביטחון", ולהקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר וליישם את מסקנותיה במלואן. ב-6 ביולי 2026, כשהצעת החוק של הקואליציה לוועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" עברה בקריאה ראשונה בלי נוכחות האופוזיציה, שהחרימה את ההצבעה, אמר יו"ר המפלגה יאיר גולן: "שום ועדת טיוח של ממשלה כושלת ומושחתת לא תמחק את המחדל", והתחייב: "בממשלה הבאה נקים ועדת חקירה ממלכתית".

המפלגה פרסמה באתרה מתווה מלא לוועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר תחת הכותרת "החלטת הממשלה הראשונה שלנו", והעמידה אותו להערות הציבור. גם מצע "10 צעדים" פותח בהתחייבות להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר טבח ה-7 באוקטובר, העשור שקדם לו וניהול המלחמה.

מצע ישראל ביתנו קובע שהחלטתה הראשונה של הממשלה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לבחינת המחדלים שקדמו לטבח 7 באוקטובר, עם סמכות לקבוע אחריות בדרג המדיני, הצבאי והמודיעיני. יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן כינה את הוועדה שהממשלה החליטה להקים "ועדת טיוח" ואמר: "הממשלה לא תברח מוועדת חקירה ממלכתית. כולם ייחקרו". ב-6 ביולי 2026 החרימה האופוזיציה, שהמפלגה חלק ממנה, את ההצבעה בקריאה הראשונה על הצעת החוק לוועדה "ממלכתית-לאומית".

הרשימה מסרה ל-ynet ב-4 באוקטובר 2026: "בעד ועדת חקירה ממלכתית. רצוי להגיע להרכב בהסכמה רחבה", והוסיפה שאת הוועדה ימנה בית המשפט העליון. גם בהשקת קמפיין המילואימניקים ב-19 בנובמבר 2025 קרא יו"ר המפלגה להקמת ועדת חקירה ממלכתית. המפלגה לא הייתה מיוצגת בכנסת בהצבעות על הצעת החוק לוועדה ה"ממלכתית-לאומית".

הרשימה המשותפת מסרה ל-ynet ב-4 באוקטובר 2026 שהיא תומכת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר בהתאם לדין הקיים, בראשות שופט מבית המשפט העליון ובמינוי נשיא בית המשפט העליון. הרשימה קוראת גם להרחיב את המנדט של הוועדה לבחינת "מדיניות הכיבוש, המצור וסרבנות השלום תחת ממשלות נתניהו", שלדבריה הן סיבות מרכזיות לטבח.

רע"ם מסרה ל-ynet ב-4 באוקטובר 2026 שוועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר "אינה עומדת כיום במרכז סדר היום" שלה במערכת הבחירות, אך היא סבורה ש"יש צורך בחקירה מקיפה, עצמאית ובלתי תלויה" שתבחן את כלל הכשלים וההחלטות שהובילו למחדל. המפלגה לא ציינה במפורש ועדת חקירה ממלכתית.