גיוס חרדים: עמדות הרשימות

תוכנית "חוק המשרתים" שפרסמה הרשימה קובעת "מבטלים את חוק ההשתמטות" ו"כולם מתגייסים". היא שוללת קצבאות והטבות ממי שאינו משרת, ובהן קצבאות אברכים, הנחות בביטוח לאומי ובארנונה וכספים קואליציוניים, ומעניקה הטבות נרחבות למשרתים ולמשרתי מילואים. מטרות מפלגת בנט 2026 הרשומות אצל רשם המפלגות כוללות "שילוב כלל אזרחיה בנשיאה בנטל הבטחוני, האזרחי והכלכלי".

מצע המחנה הממלכתי לבחירות 2022 (רשימה משותפת עם תקווה חדשה ועם גדי איזנקוט, שעזבו מאז) מתחייב לקדם "מתווה שירות חדש, שיאפשר לכלל המגזרים לשרת בשירות צבאי, לאומי, אזרחי או קהילתי", כלומר חובת שירות לכל המגזרים עם מסלולים חלופיים לשירות בצה"ל. בהגשת הרשימה ב-8 בספטמבר 2026 מנתה המפלגה את העברת "חוק שירות לכל" בין יעדיה. בעת שהמפלגה החזיקה בתיק הביטחון הוגשה מטעם הממשלה בינואר 2022 הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון 26), שהותירה פטור למי שתורתו אומנותו לצד יעדי גיוס מדורגים וסנקציות תקציביות על מוסדות.

לתוכניות 2026 של הדמוקרטים פרק נפרד, "גיוס וחלוקה בנטל": כל אזרחי המדינה יחויבו בשירות, יעברו מיון ממלכתי וישובצו לשירות צבאי או אזרחי, כשצורכי צה"ל קודמים. תחת הכותרת "אין גיוס – אין כסף" מתחייבת הרשימה להפסיק את ההטבות למשתמטים ולהעביר את התמריצים למשרתים. בפרק החינוך היא מתחייבת להפסיק את מימון הרשתות החרדיות המפלגתיות ולהנהיג חינוך ממלכתי-חרדי לכל ילד חרדי.

המפלגה פרסמה מתווה מפורט לחוק ״שירות ממלכתי לכל״: חובת שירות צבאי או אזרחי לכל אזרח ואזרחית, שילוב הציבור החרדי והערבי במסגרות השירות ובראשן צה״ל, ודיחוי ללימוד תורה לשנה ל-3% ממחזור גיוס בלבד, כשגם זכאי הדיחוי עוברים חיול והכשרה בסיסית. המתווה כולל אכיפה פלילית נגד משתמטים ושלילת הטבות מדינה, ולצידו סל תגמולים מדורג למשרתים.

העיקרון השני בקווי היסוד של המפלגה לממשלה הבאה הוא "חוק גיוס לכולם": גיוס חובה לכל אזרח ישראלי בגיל 18 ללא הבדל דת או מוצא, למסלול צבאי או אזרחי. המצע מוסיף שלילת קצבאות, הנחות בדיור וזכויות עבודה בשירות המדינה ממשתמטים, ביטול תשלומי קצבאות לתלמידי ישיבות וכוללים והורדת גיל הפטור משירות.

אחת ממטרות היסוד שרשמה המפלגה אצל רשם המפלגות היא "קידום שירות צבאי או לאומי לכל אזרח". בהשקת קמפיין הבחירות (נובמבר 2025) הציגה מצע הדורש חוק גיוס מחייב לכל אזרח ושלילת זכויות, ובכללן הזכות לבחור ולהיבחר, ממי שאינו משרת, וההתפקדות אליה הוגבלה למי ששירתו בשירות צבאי או לאומי בלבד.

עמך ישראל מסרה בספטמבר 2026 שחקיקת חוק משרתים לפני השבעת הממשלה היא "תנאי סף עבור כניסתנו לכל ממשלה". במסמך אבני היסוד היא מתחייבת לחוקק חוק יסוד: השירות, שלפיו כל אזרח ישרת את המדינה, ולתגמל משרתים לפי סוג השירות והיקפו, אך גם לשמור "מסלולים ייחודיים למצוינות תורנית" ולקבוע מכסות ללומדי תורה. ראש הרשימה עופר וינטר אמר שמי שלא יסדיר את מעמדו מול צה"ל לא יקבל שירותים מהמדינה, לצד מסגרות שירות מותאמות וחטיבה חרדית.

המפלגה לא פרסמה מצע בנושא גיוס חרדים. בתשובה רשמית ל-ynet בספטמבר 2026 כתבה: "הוכחנו שאפשר לשלב חרדים בשירות משמעותי ולחזק את ביטחון ישראל, בלי לפגוע באורח חייהם", והציגה מסלולים ייעודיים לחרדים במשטרה ובמג"ב, ובהם פלוגה חרדית. ראש הרשימה אמר באוקטובר 2024 שהוא מאמין בשירות צבאי מלא, אך "כפייה לא תעזור לגיוס חרדים" ויש לתת הטבות למשרתים. העמדות שפורסמו תומכות בשילוב חרדים בשירות ומתנגדות לאכיפה בכפייה.

הציונות הדתית לא פרסמה פרק מצע על גיוס חרדים; בפרק מערכת המשפט היא מציגה את פסקת ההתגברות ככלי שיאפשר לחוקק מחדש את חוק הגיוס לאחר שנפסל. בדצמבר 2025, אחרי התייעצות עם רבנים, החליטה המפלגה לתמוך בהצעת חוק הגיוס שעל הפרק כדי לא לפרק את הממשלה, ואילו חלק מחברי הסיעה התנגדו לה בטענה שתחזק את ההשתמטות. במרץ 2026 הודיעו ראש הממשלה ושר האוצר סמוטריץ' על הנחת ההצעה בצד, והיא לא אושרה. מצע זהות, השותפה לרשימה, מציע "גיוס חובה למשך כחודש לכולם" עם אימון בסיסי.

ב-13 ביולי 2026 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 63 מול 52 ובתמיכת הקואליציה בראשות הליכוד, את חוק יסוד: לימוד תורה, בנוסח מרוכך והצהרתי. למחרת, ב-14 ביולי 2026, אישרה הכנסת ברוב של 58 מול 54 את החוק המקפיא מעצר והעמדה לדין של משתמטים שהוכרו כתלמידי ישיבות; רוב סיעת הליכוד תמכה, והח"כים יולי אדלשטיין ודן אילוז הצביעו נגד. בספטמבר 2026 מסרו בליכוד שיפעלו להעביר את חוק הגיוס שלא הושלם בכנסת היוצאת מיד אחרי הבחירות, בהתאם לדרישת ש"ס.

מועצת חכמי התורה, הגוף המכריע במפלגה, הורתה ב-16 ביולי 2025 על יציאת כל שרי ש"ס מהממשלה בשל העיכוב בחקיקת חוק הגיוס, בעוד המפלגה נותרת בקואליציה. ב-23 באוקטובר 2025 התפטרו מאותה סיבה גם יושבי ראש ועדות הכנסת מטעם הסיעה. הדרישה המוצהרת של המפלגה היא חקיקה שתסדיר את מעמדם של לומדי תורה.

מצע הרשימה (1999) מתחייב לעמוד "על משמרת עם התורה בהמשך ההסדר לדחיית גיוסם של תלמידי הישיבות". ביולי 2025 פרשו דגל התורה ואגודת ישראל מהממשלה ומהקואליציה בהוראת מועצות גדולי התורה על רקע חוק הגיוס. ב-28 בספטמבר 2026 הודיע יו"ר הרשימה כי לפי הוראת גדולי ישראל "יהדות התורה על כל מרכיביה לא תתמוך ולא תיכנס לאף ממשלה ללא הסדרת מעמדם של לומדי התורה".

הרשימה המשותפת מסרה בספטמבר 2026, בתשובה לשאלון ynet על גיוס, שהיא מתנגדת לגיוס חרדים או לכל גיוס חובה, וש"אין להטיל סנקציות על אדם שבוחר שלא להתגייס"; לדבריה יש לפעול לסיום הכיבוש והמלחמות במקום להעניש אזרחים. מצע חד"ש דורש גם "ביטול גיוס החובה המוטל על הצעירים הערבים-הדרוזים" והכרה בזכות לסרב לשרת מטעמי מצפון. הרשימה אינה תומכת בפטור ייעודי ללומדי תורה, אך בפועל עמדתה שוללת חובת גיוס וסנקציות לכל המגזרים.

רע"ם לא פרסמה עמדה בסוגיית גיוס תלמידי ישיבות, ובספטמבר 2026 סירבה להשיב לשאלון ynet על גיוס החרדים. בינואר 2022, כחלק מהקואליציה, תמכו שלושה מחברי הכנסת של רע"ם בקריאה הראשונה של חוק הגיוס, שכלל יעדי גיוס שנתיים לחרדים. לשאלון ynet מסרה רע"ם שהיא מתנגדת לחיוב צעירים ערבים בשירות. יו"ר המפלגה מנסור עבאס הביע ב-2026 תמיכה במסגרת שירות לאומי-אזרחי לצעירים ערבים, ויואב סגלוביץ', מספר 2 ברשימה, מציע תוכניות לשירות כזה בחברה הערבית.